כשעברנו לקן הנוכחי לפני שנתיים השתמשנו בארונית מגירות חומה קטנה שהיתה פה בדירה כארונית הצעצועים שלנו. היא עמדה ליד הצד של תהום במיטה, וממילא בעיקר תהום היתה זו שהוציאה ממנה צעצועים לשימוש.
כשהיתה פה הצדיקה לפני כחודש וחיפשתי מצבטים, גיליתי שכשפותחים את המגרות השידה מאבדת שיווי משקל ונוטה ליפול קדימה. ובנוסף, המגירות קטנות ודחוסות וקשה למצוא דברים.
לפני שבועיים כשדיברנו על חיי המין שלנו, תהום ציינה שהיא חושבת שהמגירה מבאסת אותה, ומהווה סוג של מטאפורה עצובה למצב הסקס בינינו.
הסכמתי מיד ובהתלהבות, ושלחתי אותה למצוא לנו שידת מגירות חדשה, מרווחת וראוייה לסוטות בכירות שכמותנו.
היום שכרנו אוטו גדול יותר מבדרך כלל מתחנת פלורנטין (אחרי מפגש מלבב עם שוטר שצילם את תעודת הזהות שלי🤬), ונסענו לראשונה בחיי לאי-קיא-ה.
היה עוד הרבה יותר מחריד משדמיינתי.
הויה דולורוזה בתוך המבוך הגיהנומי שלהם כשאני מוקף באספסוף מסומם מבינוניות, ואז עוד המתנה של 20 דק׳ בשביל הזכות לצאת עם שידת המגירות הגנרית שנבחרה מראש ויכלה להיות מוזמנת באינטרנט אלמלא המודל העסקי שלהם לפתות אנשים למאורת הניאון המסריחה מ-מוסק ולבנדר שלהם, שם הם יבחרו שטויות משעממות ולא נחוצות...אממ, המשפט התבלגן לי. אניווי היה מחריד. עכשיו צריך להרכיב את החרא הזה.
ובנוסף אני רואה שהדיקטטור הגדול רוצה לפזר את הועדה שהחליטה לפתוח את חדרי הכושר והבריכות בניגוד לגחמה השרירותית שלו.
מה שווה ועדת קורונה אם אי אפשר לשלוט בה.
אני מתגעגע לימים שהיתה פה לפחות מראית עין של דמוקרטיה.
