זה בטח יחזיק שעה וחצי, אבל נכון לעכשיו, רק רציתי לדווח שאני מרגיש סממנים ברורים של שובע. לא במובן הרע, חלילה. פשוט, יעני, שבעתי. (:
אתמול בגנון באנו בידיעה שיהיה נורא כיף אבל שאנחנו נהייה יותר על תקן משקיפים. לי עדיין כאב כל הגוף (הבוקר כבר פחות, אבל עדיין הלאות הבלתי נדלית הזו) ולשנינו לא היה שום סוג של חוסר מצטבר בשומדבר, לא בצומי, לא בסקס, לא באקשן לא בשתיה ולא בחברה. והגנון היה מלא ואפילו צפוף, וכולם היו יפים והכל, וזה לא שהיינו במצברוח רע, אלא פשוט שבעים... מפוצצים, יותר נכון לומר.
הממ, בעודי כותב התחילו לי כל מיני מחשבות זימה. אולי אני רק עייף, לא שבע (;
נורא קשה לזוז בחג הזה. האפקט של החג דומה מאוד להשפעות של אפידורל, כך מסתבר. וזה לא שמנוחה מביאה התרעננות, קוויט די אופוזיט, אחרי כל המנוחה אין דבר שזקוקים לו יותר מקצת מנוחה... יש מסיבת סווינגרים של זוגות נעליים וסנדלים על הפרקט בסלון, אולסטאר אדומות, כפכפים כחולים, סנדלים מנומרים וסנדלים משובצים, ובשקית ניילון עוד זוג סנדלים קינקיות, ואובביוסלי יותר קל לי לתאר אותם מאשר לחשוב על להרים אותם... זה חצי נס שהגעתי מהמיטה למחשב, ועוד הצלחתי לגייס מספיק אנרגיה בשביל לצחצח שיניים ולהכין קפה.
הלילה יש עוד מסיבה. פרטית. זו עבודה קשה להיות הדוניסט, אבל מישו צריך לעשות אותה...
המשך חג שמח לכולם, מדיר הציפורים (:
לפני 17 שנים. 14 בספטמבר 2007 בשעה 11:46
