מתחת לפרווה

תהום חזרה מהעבודה בצהריים, ואחרי שהתקלחתי וגם היא, שמתי את "songs for drella' המופתי של לו ריד וג'ון קייל שנוצר לזכרו של אנדי וורהול, ממציא הפופ-ארט. האלבום הזה שזור בגאוניות מינימליסטית, עם הגיטרות של לו והפסנתר של ג'ון, והקולות שלהם שנפגשו מחדש לאחר כמעט שני עשורים של נתק, מאז שיתוף הפעולה הכל כך משמעותי ופורץ הדרך ורב ההשפעה בשנות השישים, במחתרת הקטיפה. אחר כך זלגנו באופן טבעי לאלבום המופתי לא פחות של לו ריד מאותה תקופה, "ניו יורק", המלא בתכנים פוליטיים חברתיים מרגשים עד דמעות, והכל עם תופים גיטרה ובס בלבד, ושירתו היבשה ונטולת הפאתוס של ריד, כשל אדם שחווה את החיים מהצדדים המצולקים שלהם, ושרד בשפיותו ובראייתו היחודית בשביל לספר על זה.

אי שם לקראת סוף הדיסק התחלתי לדחוף לה אצבע לתחת. היא היתה מחורמנת כזו וקצת שיכורה מהגוורצטרמינר ששתינו תוך כדי, ולמרות שנשכבה על הגב כמו זונה כדי שארד לה או משו הפכתי אותה והמשכתי לשחק לה בחור של התחת עד שהיא הביעה התנגדות מפורשת אך מחוייכת והלכה לשירותים בשביל לחרבן. כשחזרה הצמדתי אותה לקיר במטבח וצבטתי לשפרנבת בפטמות שלה והיא התכווצה בביישנות, והורדתי אותה למצוץ לי קצת, וכשהעלתי אותה חזרה דפקתי לה סטירה כפולה אך לא מאוד חזקה (כאילו, עם שתי הידיים על שתי הלחיים ביחד), והשכל הקטן חבטה את ראשה על הקיר כתוצאה מהבהלה שאחזה בה.

חיבקתי אותה, היא בכתה שכואב לה הראש ונעלבה כשהצעתי לה בעוקצנות אדוויל. היא ברחה למיטה ונשכבה בתנוחת עובר. חיבקתי אותה קצת אבל היא נשארה בבכיינותה, אז הלכתי לסלון. כבר התכוננתי לריב הצפוי, אבל אז החלטתי לנסות דרך אחרת, וחזרתי למיטה והתחלתי לגעור בה שהיא זונה רעה ושעברה כבר שנה מאז שסרסרתי בה והרווחתי 500 ש"ח עליה ומאז היא לא עשתה בשבילי שקל אחד אפילו, ותוך כדי משמשתי לה את הציצים והתחרמנתי מזה, והבאתי את הגאג וקשרתי לה אותו שלא תדבר שטויות, ואזקתי לה את הידיים עם אזיקי העור למיטה, ואמרתי לה שאין לה מילת ביטחון ומצדי אחרי שזה יגמר שתלך למשטרה ותתלונן, במילא מצבי לא יכול להיות גרוע בהרבה, ושבכל מקרה היא הולכת לעבור את זה, אז עדיף שתפתח גישה חיובית כי : (וכאן הוספתי סטירות וכאפות) "גישה חיובית תניב תוצאות חיוביות".

"מתחלפת??~!" זעמתי.... "בחיי, את מתחלפת בדיוק כמו שצ'יטה מתחלף"...

ואז הבאתי את זוג הקליפסים האכזריים שקנתה לפני כמה ימים בחנות למכשירי כתיבה ותכננה להשתמש בהם עלי, וענדתי אותם על הפטמות שלה, למרבה הפתעתה והאירוניה הגלומה בך, וזיינתי אותה כרצוני ולהנאתי עד שגמרתי, וכשבאיזשהו שלב היא ניסתה לצחקק בזלזול כפי שלימדתי אותה לעשות כ{שולטת} הורדתי לה סטירות עד שהצחקוק גווע. אחר כך בעודה קשורה ועם הגאג והמצבטים דחפתי לה את הויב, והבאתי גם את ה"עכברוני" שלה (מין רוקט כזה) והצמדתי אותו לדגדגן שלה עם גאפה. ואז שיחקתי עם הכפתורים של הויב והעכברוני וזיינתי אותה עם הויב, ונישקתי ולפטתי. כשהרגשתי שזהו שחררתי אותה, והיא רעמה מאוד כשהסרתי את המצבטים, וגם כשקילפתי ממנה את הגאפה.

חשבתי שהיא כועסת עלי, אבל היא חייכה כזה ואמרה : "די אל תהיה כזה רציני, תהיה מצחיק". שאלתי אותה אם היא גמרה איפשהו בכל התהליך, והיא ענתה : "מה, אתה גנוב? גמרתי שלוש פעמים!" . חיבקתי אותה וכיסיתי ועכשיו היא ישנה, הזונה.