מי שלא ראה את החיוך המאושר והמופתע על פניו של המלש"ת בעוד האמזויינע רוכבת על גבו של עבד ברחבי הגנון, ואת חיוכה של האמזויינע בעודה מוצלפת כראוי לראשונה בחייה, בהתחלה על ידי ובעיקר על ידו, לא ראה, אממ, וול, יו נו. (: תענוג לראות את הילדים משתחררים... זה סיפור די פאקינג יפה.
הצלחתי לשכנע את המדהימה משלישי להגיע, והיא עוד היתה שיכורה... חבל רק שהלכה מוקדם, ושכולנו רחצנו בזיעתנו. כשהגננת הקרחת והממושקפת רואה אותי איתה הוא נתקף בפרץ קנאה בלתי נשלט. P: אצל תהום זה עדיין בשליטה, לשמחתי. היא בילתה את הערב עם חתיך על הבר ונראתה מאושרת.
והאלילה עם הגוצ'י ראש צבטה לי בפטמות והתלוננה שאני שורט לה את הדגדגן עם הזיפים הזעירים מעל השפתיים שכנראה פספספתי בגילוח, ומחיתי בתוקף כנגד שיעור הצלפות שהמסאג'יסט ערך לנסיכה הקסומה. היא חתיכת עתודה בעיני, ובתור אחד שכבר גידל מתחלפת או שתיים וגם כמה דומיות דמי רתח מהמתודה. זה היה כאילו הוא מאמן אותה בהצלפה אמנותית בשיטות של מזרח גרמניה, והיא נראתה מתוסכלת מהנזיפות שלו שהיא לא מצליפה כראוי. בהמשך אפילו גויס בקבוק במקום הסאב לצורך ההצלפה. ניסיתי להסביר לו שאי אפשר ללמד פמדום על ידי פקודות קצובות שנורות לעבר הפמית, אבל הוא רק התעצבן. בסוף כשהם כבר סיימו והיא נראתה כאילו רצה מרתון, ניגשתי אליה, והיא אמרה בעצב שלא נראה לה שיש לה צד שולט בכלל. כרעתי לרגליה עם ידי מאחורי הגב, הבטתי בעיניה במבט הסאבי שלי, ושתקתי. עברו כמה שניות, ואז עלה לה חיוך פמדומי סאדיסטי ונהדר, והיא צחקה ואמרה : "טוב, אולי בכל זאת יש לי צד כזה...(: "
לפני 17 שנים. 19 באוקטובר 2007 בשעה 13:37
