מתחת לפרווה

מדי בוקר כשאני מתעורר, בעודי מנער את רסיסי החלומות מעלי ומתרומם לאיטי ממצולות השינה אל פני המציאות, אני עורך רשימה במוחי המעוך, של המטלות מול המוטיבציות. מטלות תמיד יש, ואם אין זה אפילו עוד יותר מלחיץ. בצד של המטלות יש את כל הדברים שצריך לבצע, וכן 'מזג האוויר הרגשי' שאליו אני מתעורר.

מנגד, הצד של המוטיבציות. זה יכול להיות המון דברים... תקווה לסקס או לסשן מיוחד. הידיעה שהיום משלמים לי. לראות את התגובות למשו שכתבתי לילה קודם. שיר שממש בא לי לעבוד עליו. הודעה שאני מחכה לה. פגישה עם קופיקו. מסיבה שצפוייה בערב. התפתחות במטרה שאני עובד לקראתה... אם רשימת המוטיבציות ריקה, אני מתעורר במצב רוח רע ועצל, ומתקשה לבצע את המטלות. אני בעייתי במובן הזה. אני אשכרה צריך סיבה בשביל לקום בבוקר.

בימים אלו מזג האוויר הרגשי לא מי יודע כמה. תהום במצברוח רע, ולא נראה לי שבאשמתי, או בגלל משו שאני עושה או לא עושה. לא נראה לי שאני אמור או יכול להוציא אותה מזה. היא צריכה למצוא את הכוחות ואת הכיוון בעצמה. גם לא נראה לי שאני אמור לרדת איתה לקרקעית שהיא נמצאת בה.
"Do you really want me to be blue as you
It's her daylight that gets me through" (בונו)

אנחנו עומדים בפני חידוש ה'חוזה'. עוד כמה ימים נהיה שנתיים ביחד. (ברוטו, כולל פרידות) . גם בשנה שעברה היינו משבריים בתקופה זו. בכלל, אחת לכמה חודשים תהום שוקעת בסוג של אפרוריות מבאסת. אני לא נבהל מזה. אני מצדי בבניה. מאז תום החגים אני עקבי עם החזרה לכושר, הירידה במשקל, והטיפול השוטף בכל החזיתות. כדי שזה יבוצע בהצלחה, אני צריך שגם רשימת המוטיבציות תכיל אי אילו פריטים מעניינים.