קודם כל על מזג האוויר. כשמגיע אז מגיע. הימים האחרונים היו באמת מאוד מוצלחים, וההשקעה הרבה ניכרה בכל פרט. גם בכמות הגשם, באפרוריות המרשימה שלא התפוגגה, ברעמים החזקים והעמוקים והברקים החדים וההחלטיים, במעלות שצנחו היטב, ובעננים הגדולים ומעוררי ההשראה. וזה נמשך כבר ארבעה ימים... אז באמת כל הכבוד לאחראית שם למעלה. אין, כשאת רוצה את יכולה, ביג טיים.
בנוסף לזה אתמול ביקרה בקן הציפורים העין הסוציאלית מחדרה. היא הגיעה בתשע בבוקר, ויפה מאוד מצדה שעשתה את כל הדרך בתחבורה ציבורית ובמזג האוויר הזה. כשהיא נכנסה היא הבליעה חיוך קטן ואמרה : "איזה חור כאן" (השכונה) ... השבתי לה בחיוך שתתאר לעצמה איך אני מרגיש כשאני מגיע לבית אליעזר... כצפוי היא לא מצאה פה שום תכנים בלתי ראויים, והיה נדמה שהתרשמה לחיוב. עכשיו נחכה להתפתחויות, באופטימיות זהירה.
אחר הצהריים נסעתי לחדרה למפגש השבועי. למוד נסיון, לקחתי את הרכבת המוקדמת יותר, שאמורה להגיע לחדרה 40 דקות לפני שעת המפגש, שכן הרכבת שאמורה להגיע 20 דקות לפני גם עמוסה מאוד תמיד וגם גרמה לי לאחר פעם או פעמיים, מה שעשה אותי מאוד לחוץ ודרוך לאורך הנסיעה. הגעתי למסקנה שעדיף לי לחכות שם חצי שעה מאשר להיות בחרדות כל הדרך. אניווי, אתמול הנסיעה היתה מאוד חלקה, ואיך שציינתי את זה לעצמי, הרכבת נעצרה בתחנת נתניה והכרוז הודיע שיש רכבת אחרת שתקועה על המסילה לפנינו, ולפיכך נחכה עכשיו. ביליתי 45 דקות בהמתנה מייאשת, בעודי רואה את השעון מתקרב מאוד לשעת המפגש. בסופו של דבר איחרתי בעשר דקות לאחר ריצה פרועה מהתחנה למרכז הקשר, ולשמחתי העובדות שם עודכנו איכשהו בדבר התקלה במסילה והתקבלתי באהדה והבנה (מסתבר שברק היכה ברכבת או משו כזה) .
יצאנו להסתובב בעיר כהרגלנו, ודיברתי עם קופיקו על המצב בבית הספר, עליו עודכנתי בשיחת פון עם המחנכת שלו לפני כמה ימים. הרגשתי שהתקשורת בינינו חוזרת למצב הרגיל, שהסמכות שלי עליו עודנה קיימת, וכך גם הצחוק והאהבה והכיף.
וחוצמזה גם עם התהומית היתה לי שיחה טובה אתמול, ואולי יש מצב שהיא תוציא את הראש מהתחת שלה בקרוב. (; היא מתקדמת בחיפושי העבודה שלה, ונראה שנמאס לה בעצמה מהמצב הקטטוני הזה ששקעה בו, (וכך גם הקשר שלנו) ושגם היא רוצה לשוב ולחיות, במובן העסיסי של המילה. קניתי לנו מתנה, משקל דיגיטלי מזכוכית, בעיצוב מאמם, שיהיה מפתה לעלות עליו. הקץ לעצלות ולהדחקה, הקץ להשלמה הרפה עם המציאות, הקץ לכניעה לחולשה. (וכל זה ב120 ש"ח בלבד, אחרי הנחת עיניים יפות שקיבלתי) .
אז ח"ח לאלוהים, ותמשיכי ככה. }{
לפני 16 שנים. 23 בנובמבר 2007 בשעה 8:45
