סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 16 שנים. 27 בנובמבר 2007 בשעה 8:00

השגרה החדשה ממשיכה להתגבש...

תהום החלה לעבוד כברמנית במסעדה יוקרתית על חוף הים, ואני גאה בה שמצאה עבודה מהר יחסית, בשכר גבוה יותר ובתנאים נעימים יותר.

אמש אחרי שסיימתי יום עבודה ארוך למדי, היא תיזזה אותי לאורך הערב. תלתה לי על הפטמות את המצבטים עם השרשרת בזמן ששיחקתי בNBA, ואז שלחה אותי עם המצבטים להביא מצרכים מהמכולת (הבגדים הארוכים הסתירו) ולהכין לה ארוחת ערב. אחר כך היא תלתה לי על החזה פתק צהוב שכתוב עליו "אני אפס" והמשיכה להורות לי לפנות ולהביא ולעשות. כשהתחלתי להתחמם ולשפשף את עצמי וניסיתי להתקרב אליה היא צעקה שלא אגע בה ושאגמור על הפרקט ואלקק את זה אחר כך. היה הרבה שפיך, וליקקתי בצייתנות. היא אמרה שהיא מפנטזת לקחת אותי לאיזה מקום נידח, ולזרוק עלי שם ביצים וקמח ובלונים עם שתן בזמן שחברים שלנו מסתכלים וצוחקים עלי, וגם משתתפים בעצמם. ושאם נקפוץ לערב פאב בלימיט (בסוף לא הלכנו) אני אמשיך להסתובב עם הפתק על החזה, שכולם יראו שאני אפס ולא רק היא. כשהלכנו למיטה היא הורתה לי לרדת לה, ואחרי שהיא גמרה פעמיים שפשפתי שוב והיא צחקה עלי.

היא אוהבת להשתמש בי כמשרת שלה, זה בא לה די בטבעיות. מאהב או יזיז היא עוד לא מצאה בינתיים, אבל אני בטוח שזה יגיע. אני אוהב את שגרת הפמדום הזו, ושואף להעמיקה. זה ממריץ ועושה חשק לחיות.

עטלפית על{לאסי} - אני מציעה שבסיום הזריקות ההמוניות יפזרו עלייך שקים של נוצות תוכים
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י