התעוררתי ב3:30 אחרי מעט מדי שינה (למרות שלקחתי משכך כאבים חזק בגלל כאבי הגב התחתון המסתוריים שהופיעו לפתע אתמול) וכששלחתי יד לסדר את הטריינר הבחנתי לחרדתי שאחת הביצים נעלמה!
ביצעתי חיפוש יסודי ומדוקדק ולבסוף נמצאה האבדה, נופשת במעלה השק מחוץ לטריינר.
אין לי מושג איך זה קרה בזמן שישנתי. במהלך רוב היום שק האשכים היה גדוש ונפוח להתפקע (״כורעה ברוח מעומס גרעינים כי רב״), גם כשסכתי בשמן שקדים ואפילו בוזלין.
ניסיתי ללא הצלחה להחזיר את הביצה השובבה למקום, ואז קמתי והלכתי לסלון במחשבה שאולי בעמידה זה יעבוד יותר טוב בעזרת הגרביטציה. שק האשכים היה רפוי וגמיש מאוד אבל הביצה הסוררת סירבה לשתף פעולה. שלפתי את הזין מהכלובון במחשבה שאוכל להכניס קודם את הביצה ואז אותו, אך זה גם לא עבד ומצאתי את עצמי במצב מביך שבו כל המנגנון נשאר תלוי על הביצה הממושמעת, עד שלבסוף גם היא כרעה תחת הלחץ ובקעה בכאב לא מבוטל אל העולם החופשי שבחוץ.
חזרתי למיטה, הנחתי את הטריינר על השידה וניסיתי ללא הצלחה להירדם. אחרי כחצי שעה שמעתי את תהום עושה קולות של גורה. לחשתי לה והיא אישרה שהיא אכן התעוררה מהטרדות הרבות שאופפות אותה. (שתינו מתמודדות עם הרבה סטרס, עומס, אי ודאות וחרדה בימים אלו). סיפרתי לה על הבריחה הלילית הנועזת ונשבעתי שלא עשיתי ביד או ניצלתי את המצב לרעה בשום דרך. היא חייכה ואמרה שהיא יודעת שלא רימיתי, והלכנו לסלון להשיב את הבנים לגבולם, מאחורי סורג ובריח.