היא חזרה באחת עשרה ורבע.
הייתי בדיוק בדקות המותחות במשחק של מכבי, אותו שמעתי ברדיו. אין כבלים, ואני שמח שלא התפתיתי לעשות.
הזדיינה עם מי שותיקי מכורי הפרווה יזכרו כ"לקוח" מפרשת הסרסור הבלתי נשכחת.
גמרה פעמיים.
הביאה איתה קונדום עם השפיך שלו, ושפכה לי על הפרצוף.
דיברנו, גם.
עשיתי ביד שלוש פעמים בהעדרותה, כך שקיבלתי אותה (ואת השפיך על הפרצוף) בקוליות מוחלטת.
כמו שלילו אמרה פעם (נדמה לי אפילו שבתגובה לפרשת הסרסור) : "זה כולה סקס" .
ואני שמח שהיא הזדיינה ושהיא נהנתה ממגע אחר. שרק תצליח להפיק אושר מכל הטוב שמקיף אותה. נראה לי שזה הכי קשה לה קונספטואלית, להיות מאושרת.
עכשיו דנג'ן. אני כבר לבוש ומוכן עם נצנצים בכרבולת התוכי הצעירה המתהווה, ותהום מתארגנת. מעניין איך זה יהיה. זה חסר מאוד בשבועות האחרונים. (היתה כתבה חצי מחמיאה וחצי לא בידיעות אחרונות היום... שני עמודים ב24 . נראה שהכתב חיפש בכוח מחלוקת ובלאגן, ולהציג 'צד שני' איפה שאין בכלל צד שני. הו וול. ד"א, לא ידעתי שידיעות נכנס תחת הקטגוריה של תכנים בלתי הולמים לילדים. נדמה לי שאפילו מעודדים את הילדים להתעניין באקטואליה. ואם קופיקו היה קורא את הכתבה הזו, הוא היה למד הרבה ואף שוזף את עיניו בתמונת פמדום של גבר עירום כמעט לגמרי ואישה דורכת על מפשעתו. בעיתון של המדינה.)
רגע, סטיתי.
אממ, אני באמת מתכוון לכל הדברים שאני אומר לתהום בסשנים.
אני באמת מוכן לכל הדברים שאני מצהיר עליהם, שאני מפנטז עליהם. אני חושב שאני מוכיח את זה.
הגבתי באיזה בלוג של מישי יקרה שנפרדה היום מבן זוגה, על ההסכם הבלתי כתוב בזוגיות. אני חושב שבשלנו, ביסוד ההסכם נמצא העקרון שיש לנו, לשנינו, מיניות מפותחת ותובענית, ושאנחנו מוכנים, רוצים, ומסוגלים להגשים זה לזה את הפנטזיות העמוקות ביותר ולספק זה את זו וזו את זה בצורה מלאה.
לפני 16 שנים. 29 בנובמבר 2007 בשעה 22:54