לפני 3 שנים. 21 בנובמבר 2021 בשעה 8:45
נמאס לי להעמיד פנים שאלו החיים שאני רוצה.
שזה הקשר הרומנטי שאני רוצה.
שטוב לי או לכל הפחות בסדר לי.
שאלו חיי המין שאני רוצה.
שאני מקבל אהבה, תשומת לב, ביטוי, טיפול, השקעה, דחיפה ומוטיבציה במידה קרובה לזו שאני נותן.
שאני אוהב את מה שאני עושה.
שיש לי סיבה לקום בבוקר.
שאני לא מרגיש כל הזמן מאוד לבד.
שאני לא מת מבפנים כבר שנה לפחות ונאבק בשיניים כדי להמשיך להחזיק את החרא הזה שאולי בכלל לא שווה שיחזיקו אותו.
שאוכל לא הפך להיות הדרך הכמעט יחידה שלי לנחמה רגעית ולתחליף לכל מה שחסר.
שאני כבר כל כך מלא מאכזבות פושרות שכבר לא נותר מקום לאמונה.
אז נכון שיש נסיבות ולא הכל באשמת הזוגיות ושבטח לא יעזור להטיח, להשליך ולטרוק…
אבל גם להמשיך להעמיד פנים לא יעזור.
