סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 19 שנים. 7 באוגוסט 2005 בשעה 10:18

נולדתי בגיל צעיר מאוד.
לא אהבתי את העולם מהרגע הראשון.
אף פעם לא הסתדרתי בו.
תמיד קינן בי רעב לא מסופק.
עוד פחות מחודשיים אני סוגר שלושים שנים של שיט.
השנה האחרונה היתה גרועה מכולן.
זה היה הסתיו הכי סוער והחורף הכי קר והאביב הכי חסר חיות והקיץ הכי חסר הנאה.
מעולם לא הייתי בודד יותר.
אני יודע בוודאות שאני פחות בשליטה, פחות שפוי, מוצף רגשית תמיד.
המינוס שממנו גדלתי נותן את אותותיו.
אני משלם את המחירים של הבחירות שלי עם ריבית פיגורים.

נקמה.
אני רוצה נקמה.
לנצח או למות.

נמש - אין לך ממה להיות עצוב בחיים כי הם ממשיכים ולא נעצרים בטעויות וברגעים הקשים.
הם ממשיכים.
תפנים ותהנה מהחיים כי הם נגמרים בסופו של דבר.
תנצל את הזמן הזה,
החיים יפים והם המתנה הכי גדולה שאי פעם תקבל.

באהבה גדולה
נמש }{
לפני 19 שנים
Belisana​(שולטת) - ונוס!

לפעמים נראה לי שאתה צריך שמישהו ינער אותך.
רצוי מישהו שמחבב אותך מאד.
מישהו שיגיד לך - כן זה כואב ונראה סוף העולם
אבל קח אחריות וצא מהדיכאון ותתחיל לטפל בעצמך ולקחת אחריות על חייך.
נקמה? מה פתאם! מה זה יתן לך? אושר? סיפוק? אהבה? הגשמה? זה רק יעשה לך רע. ומוות זה פיתרון של פחדנים.
אז יאללה, נגמרה תקופת האבל. לך תקנה לך בגד חדש ושווה, לך תעשה מקלחת טובה, תתקשר לאיזה חברה או חבר, תצאו לשתות קפה באיזה מקום נחמד ותחייך אפילו בכוח, עד שהחיוך ידבק בך. אתה יודע מותק, החיים זה לא מה שחלמנו. החיים זה מה שאנחנו עושים מהם וכמה אנחנו מוכנים להשקיע בפועל ולא בדיבורים, כדי להפוך אותם לטובים.

קבל נשיקה לדרך
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י