לפני 16 שנים. 16 בינואר 2008 בשעה 8:53
לכתוב או לא לכתוב?
מצד אחד, הכתיבה מתעדת רגעים קסומים ויפים ומרגש להיזכר בהם אחר כך, מאפשרת פורקן רגשי וחיבור לאמת הפנימית, מעצימה את תהילתי (; , ונותנת לכן ולכם חומר רכילותי עסיסי לנעוץ בו את שיניכם הרעבות. אה, וגם אז אני לא צריך לספר את אותו הסיפור כמה פעמים, לכל מי שאני מדבר איתו.
מצד שני, זה לירות לעצמי ברגל, זה פוגע באקסית הטרייה, מבריח את שאר הפסיונים העסיסיים, ומוציא לי שם של זונה.
נראה לי שאעשה נסיון כן להיות גבר הפעם, אנד טו קיפ מיי ביג טראפ שאט.
אתמול התפתח בצורה מפתיעה ומדליקה ביותר, ולא היה לי מושג שכך יהיה כשקמתי בבוקר והתחלתי את היום. זה כיף, שפתאום נפתחה האופציה להפתעות.
