היה נחמד אתמול בלימיט. הוא הולך ונדמה לדנג', או לפחות כך נדמה... פחות אנשים, מוסיקה לעניין, (קאופמן!) , ואפילו 009 היה אתמול והרבצתי לו בקרחת. חבל שעל פי השמועות גם הלימיט עומד להיסגר.
ישנתי מעט מדי, ואז תהום התקשרה ואמרה שהיא רוצה לבוא לקחת את הדברים שלה. לא ראיתי אותה מאז יום שני, והיה בינינו נתק מוחלט מאז מלבד שיחת פון קצרה בשלישי בבוקר. היא נשמעה בסדר. מוזר, קצת, ככה פתאום.
עכשיו יש ערימה של דילמות, לאור נסיון העבר, ובכלל.
הרי לא נפרדנו בריב או בכאסח, וחיבה ומשיכה מן הסתם עוד יש. ושנינו גם אוהבים למצות את הפוטנציאל הדרמטי של סיטואציות. מצד שני, הניתוק כן נדרש, סשנים במצבים כאלה יכולים להיות מסוכנים או הרי גורל, או לכל הפחות מבלבלים ומעמיסים רגשית.
בצ'ט הציעו לי פשוט לצאת מהבית, אבל זה גם לא לעניין, וגם היא מן הסתם תזדקק לעזרתי בסחיבה. (בכל זאת, ונוס הובלות...) אני תוהה אם לצאת לסיבוב ולהביא קרטונים. ואם להתקלח ולהיות יפה או להישאר ג'יפה במתכוון. ואם לשתות לפני כדי להיות חזק או שזה רק יעשה אותי מופקר יותר. העצה הכי טובה שקיבלתי בנושא זה להביא ביד מלא לפני שהיא באה... כבר התחלתי לעבוד על זה. (:
אני יודע שכשאני אראה אותה היא תראה לי יפה, אבודה, נחשקת. אצטרך להזכיר לעצמי איך היינו בחודשים האחרונים, איך היא היתה, איך אני הייתי. זו הפעם הרביעית נראה לי שאנחנו נפרדים והיא באה לקחת את הדברים. יש כבר נסיון אופרטיבי.
עוד שעה ושלושת רבעי.
אני מתרגש.
לפני 16 שנים. 19 בינואר 2008 בשעה 11:11
