עוד סופ״ש בודד, מדכא ונטול סקס עבר ונשפך לתוך תחילת שבוע נטולת מוטיבציה וחשק לחיות.
כוס האכזבה בחזה שלי מלאה עד גדותיה ולא צריך להוסיף לה הרבה כדי שתציף את הכל.
בלילה עשיתי מיפוי קינקים ונראה לי שיצא פחותויותר מדוייק. כמו שאמר לי {מתחלף} בכיר וחתיך בדאנג׳ן ביפו לפני 17 שנה: ״אני לא חייב לשלוט אבל אני לא יכול שלא להישלט״. הצחיק אותי שיש בי לפחות מידה מסויימת של כמעט כל הקינקים, אפילו וניליות!
אני משתעשע במחשבות על בניית קוריקולום מסודר לילדת הפלא עם מתודות הדרכה מקוריות וחווייתיות.
בדרך חזרה מהצפון בחמישי בערב שאלתי את תהום: ״אז מה החלטנו לגבי הטיפול המיני הזוגי?״ (דיברנו על הנושא רבות במהלך הטיול והבטחתי למטפלת תשובה עד הערב). תהום ענתה שנראה לה שנלך על זה, והואיל והיא נהגה את החצי הראשון של הדרך סיכמנו שאחרי שנתחלף באזור יקנעם היא תכתוב לה בווצאפ.
בשישי בבוקר שאלתי את תהום אם היא אכן כתבה למטפלת והיא אמרה שהיא שכחה. ביקשתי ממנה שתכתוב ברגע זה, היא היססה ואמרה שהשעה 7:00 ואני אמרתי שזו שעה סבירה לווצאפ, שמבאס שהיא שברה לי את המילה, ואיך קרה שהיא שכחה משהו שלטענתה כל כך חשוב לה (היא עשתה אלף שטויות אחרות בטלפון בזמן שנהגתי ושליחת ההודעה היתה לוקחת חצי דקה לכל היותר).
אני לא אופטימי בנקודה זו בזמן.
נראה לי שיש 75% סיכוי שנקבל תשובות ותובנות חדשות לגבי הסיבות שבגללן המצב הוא כפי שהוא, 50% סיכוי שנראה שיפור מסויים (או שכן או שלא), ו25% סיכוי שבאמת יהיה שינוי משמעותי לטובה.
