אתמול התקיימה הפגישה השניה עם המטפלת המינית/זוגית.
המטפלת היתה חדה, אמפתית ומלאת תובנות, זכרה היטב פרטים שנאמרו בפגישה הקודמת והרושם החיובי שלנו ממנה התחזק. כשיצאנו אמרתי לתהום: ״היה כיף״. ניתחנו את הדינמיקה המדכאת שהתחוללה בשבוע האחרון ועלו מספר נקודות:
1. כשאני נפגע ומשתבלל תהום לא יודעת איך לגשת אלי ולתקשר, היא פוחדת מהכעס שלי ונוטה להתרחק ולחכות. אין לנו פרוטוקול ליציאה ממצבים כאלו.
2. אין לי ממש מרחב מיני עצמאי משלי, זה כמעט הכל קשור לתהום, מושפע ממנה ובשליטה שלה.
3. אנחנו מאוד שלובות זו בזו ומושפעות זו מזו. לפעמים מתקשרות נפלא ללא מילים בהבנה עיוורת אבל בפעמים אחרות מניחות הנחות שגויות לגבי השניה מבלי לתקשר בצורה אפקטיבית.
היא אמרה שבשבוע הבא ניפגש שוב בפורמט משולב ואז נתחיל להתפצל לפגישות יחידניות.
———
בעניין אחר שמלווה אותי לאורך השבוע:
כשגנבו לנו את הרכב השכור בטיול לפני כמה שבועות הרבה מהתגובות ניסו לעודד אותנו ואמרו שבסך הכל עברנו חוויה מעניינת וכל מיני הבלים בסגנון הזה. אז חוץ מציוד בשווי כ2000 ש״ח שנשאר באוטו והיינו צריכות לקנות מחדש (חצובה, פנס, בגדי ים, כוסות תרמיות לקפה, גזיה, בגדים) בתחילת השבוע קיבלתי מייל מחברת ההשכרה :
דן שלום
ניסינו להשיגך אך ללא מענה.
בהתאם לתקנון מאחר והרכב נגנב בעת שימושך חלה עליך החובה לתשלום השתתפות עצמית.
לפיכך חויב חשבונך ב2340 ש״ח.
ניסינו להתקשר, שלחתי מייל. פנינו ישירות לנציגה שטיפלה בנו ביום הגניבה. (היה לתהום את הווטסאפ שלה). רק כעבור 48 שעות קיבלתי מייל אתמול שזו שמטפלת בעניינים אלו לא נמצאת במשרד ושתחזור אלי מחר. עלק ״ניסינו להשיגך אך ללא מענה״. חוץ מהעובדה שאנחנו לקוחות שלהם כבר עשור ושזה לא חכם להתנהג ככה, אני גם משלם מדי חודש במשך עשור ביטוח ביטול השתתפות עצמית, כך שממש לא ברור על מה ולמה, ועוד בצורה מפתיעה וגועלית שכזו.
———
לפני 37 שנים (😱) כשהייתי בכיתה ה׳ גרתי במשך שנה בפאלו אלטו אשר בעמק הסיליקון. (שנת שבתון של אבא שלי). לכל הילדים המגניבים היה סווטשירט אדום של אוניברסיטת סטנפורד ולי כמובן לא קנו, וכשכבר כן קנו משהו זה היה חיקוי זול בעיצוב מוזר. במסגרת המייקאובר שאני עושה בחודשים האחרונים נזכרתי בסווטשירט האדום הנחשק הזה, הזמנתי לעצמי מהחנות הרשמית ואתמול הוא הגיע והיה מחמם ומנחם כמו שרק קליפורניה יכולה להיות.
הנה אני איתו באוטובוס בדרך לשיננית:
