תהום עובדת הסופ״ש. (היא מסרסרת ברופאים ואחים ללקוחות מהאלפיון העליון). עובדת קשה, מ8 בבוקר עד 23 בלילה, גם בשישי וגם בשבת, אחרי שעבדה במשמרות כל השבוע ותעבוד במשמרות כל השבוע הבא. אני שומע אותה מדברת עם מטופלים, היא השתפרה ונשמעת סמכותית ומיומנת יותר, וכשהיא זורקת את הסכומים ״1700 ש״ח לבדיקת אנטיגן ו1050 על ביקור אח״ הם נשמעים מפיה סבירים ושגרתיים.
אני בינתיים עובר על רשימת 50 האלבומים הטובים ב2021 של NPR. אני כבר בסוף העשירייה הרביעית ומלבד מקומות 2 ו8 שמככבים אצלי באוזניות כבר כמה חודשים הוספתי בינתיים רק אלבום אחד לוויש ליסט. (Low - Hey What). כרגע מאזין לאלבום מקסיקני רווי תשוקה, טקילה וסלסה (מקום 38). חנות המוזיקה של אפל מציעה אפשרות לשמוע כדקה מכל שיר, ואני ממש מרגיש בגוף מתי זה מושך אותי להאזין עוד, מתי אני שומע שזה איכותי אבל לא בשבילי כרגע, ומתי אני מתבאס כשזה נגמר.
בכל פעם שאני פוקח את העיניים משינה, בין אם זה באמצע הלילה שעתיים אחרי שהלכתי לישון, לפנות בוקר כשאני יודע שלא אצליח להמשיך לישון עוד, או בסוף נמנום בוקר או צהרים- אני שואל את עצמי אם יש לי בשביל מה לקום והתשובה היא כמעט תמיד לא מהדהד. לא מחכה שם מחוץ למיטה כלום מלבד טרחה.
קודם חשבתי על מה היה אם לא היתה פנדמיה. אני יודע שזו חשיבה חסרת תועלת ולוקה בסיס עובדתי. אבל קרוב לוודאי שהייתי ללא ה12 קילו שעליתי בסגרים המיותרים (ואולי גם יורד עוד), היינו עם חוויות ותמונות מופלאות מהטיול שכבר נסגר לאיסלנד (אוק׳ 2020), תהום לא היתה עובדת בסופ״שים ובמשמרות מוזרות וגם לא היתה מובטלת 14 חודשים קודם לכן. היתה לי הרבה יותר עבודה לטוב ולרע, היו פחות סיבות לייאוש, דיכאון וניכור, והיה אפשר לחלום ולתכנן קדימה ולדמיין שהעולם לא כזה נורא.
