מתחת לפרווה

ניינטיז, היר איי קאם.

הבלתי אפשרית הגיעה לקן קצת אחרי אחת עשרה בבוקר. היא כתבה לי הודעה לפני כמה ימים, ושאלה כמה עולה הובלה ב'ונוס הובלות'. השבתי ששקל שבעים ועלות הנסיעה לכאן. ניהלנו שיחה מקסימה, תליתי על שדיה האדירים מצבטים מסוגים שונים, הצלפתי בה עם מטקה ועם הלוטוס, קשרתי אותה, מצצה לי, (בנזונה) וזיינתי אותה עם פלאג בכוס (שמחתי לגלות שהצד הדומי שלי חי שריר תפקודי וקיים, והתגברתי בקלות על ההתנגדויות הקטנות והטיזריות שלה בעזרת רטוריקה אינטליגנטית ובלתי מתפשרת. כמו כן פיתחתי זן חדש של דום, "דום מתחנן"... היא לא רצתה שאקשור לה את הידיים ושכנעתי אותה עם "נו, בבקשהההה" (: פאק סוגריים ארוכים. צריך להיגמל מההרגל הזה. למה זה בכלל היה צריך להיות בסוגריים? אולי זה מבטא משו. פאקיט. זמן לפסקה חדשה.)

אחר כך שוחחנו עוד קצת, היא צבטה לי את הפטמות ונתנה לי סטירות, וירדתי לה, ואז הלכנו למיטה והיא רכבה עלי וירקה עלי ואז דוגי ואז רגיל. אני נורא מעריך התנהגות זנותית ומופקרת אצל בחורות. אפילו מעריץ. (היה לה איזה משפט הורס, משו שהתחיל ב"אני לא מבינה, הייתי עם כל כך הרבה גברים ו.." (: ) והידד לאומת המתחלפים/ות, ובכלל הידד, הו גלוריוס דיי. פרייז דה לורד, נפתחו שערי שמיים. אתמול הרי שאלתי כל אחת (ואחד) בכללי בצ'ט אם הן רוצות להזדיין איתי, יעני פיטי פאק, ולכל אחת היה תירוץ אחר. אז הנה, נמצאה הצדיקה בסדום. ח"ח מטעם מערכת מתחת לפרווה, הנהלת ונוס הובלות, וחבר המנהלים של קן הציפורים.

התארגנו ושוחחנו כזונות עמיתות למקצוע (רק שאני הרבה יותר מנוסה, כלומר זקנה) וירדתי ללוות אותה ולתפוס לה מונית, וגם למצוא אלוורה כדי לטפל בתאונה המטרוסקסואלית שקרתה לי לפני שהיא הגיעה. עשיתי veet על החזה והבטן, ומשום מה כל הבטן החלה להאדים ולבעור, ונשארה כך משך כל השעות שהיא היתה. אומללות לשמה. האלוורה עזרה קצת עכשיו, האוובר. (את גאונה בייב).

עכשיו אני צריך לחזור לעבוד, אחרי שקמתי בשבע בבוקר להספיק להתקדם עם כל מה שדחיתי משבוע שעבר, לפני ההובלה. זו היתה הפסקת צהריים מהנה ביותר, כן ירבו.