לפני שנתיים. 27 בינואר 2022 בשעה 17:43
היצירה הקשה והססגונית הזו עלתה לפני כמעט שבועיים, ומאז בכל פעם שאני צופה בה ו/או מאזין לה אני מוצף ברגשות עזים ולפעמים גם בבכי של ממש.
השירים (במיוחד האחרון) מנקרים לי בראש ומהווים פסקול מתאים לניכור, הבדידות, התסכול, העצבות והמיאוס שאני חווה רוב הזמן.
זה בפירוש לא לכולן.ם אבל גם אם יש רק נפש שסועה ומיוסרת אחת נוספת שתתחבר לזה אז זה שווה את הפוסט.
וגם אם לא (וזה לא יפתיע), זה עדיין שווה נסיון.
