הלחנתי את השיר בשביל הלקוחה ונראה לי שיצא טוב, השלמתי את העיבוד השני, אכלתי בננה לארוחת בוקר וקפצתי לקצב לקנות לבבות לערב. תיכף הלקוחה מגיעה.
אין לי מושג איך אני אדבר בטיוי היום. זו תכנית כזו שמשודרת בלילה בערוץ 2, שאנשים מספרים את סיפורם למצלמה בצורה פרונטאלית וללא הפרעות (בצילומים יש במאי שיכוון וישאל שאלות) . אני אמור לדבר על האג'נדות הרגילות שלי, אהבה, בדסם, מוסיקה, אלטרנטיביות, אבהות, חיים. אני חושש שהאינפוט שיש לי היום בנושאים האלה הוא קצת שלילי ומבולבל. אני די בלחץ מזה. הדבר האחרון שבא לי היום זה לשבת מול מצלמה ולדבר. כאילו, אם יכולתי להגיד כל מה שעולה לי לראש אז אולי זה יכול היה להיות נחמד, אבל בתקשורת ובטיוי בפרט צריך להיות מתודי ולהגיד את הדברים בצורה עגולה מעודנת ומאוזנת.
ומסתבר שאולי גם בכלוב, בהתייחסות לתגובות לפוסט הקודם.
א. במעט שדיברתי איתה בחודש האחרון היא טוענת בתוקף ובעקביות שהיא לא קוראת את הבלוג הזה.
ב. אני כותב פה הכל, אז גם תחושות לא הכי נעימות עשויות לעלות. אתם לא חייבים לאהוב את זה. אני אגיד מה שאני רוצה, ואתם תגידו מה שאתם רוצים, וזהו.
ג. נשבר לי הזין שאנשים משוכנעים אוטומטית שאני חזק ובוגר והיא חלשה ומסכנה. זה כל כך לא הסיפור של הקשר שהיה, זה לא הובן לאנשים גם במהלכו, וטוב שזה נגמר ואני לא אצטרך להסביר את זה עוד הרבה פעמים.
לפני 16 שנים. 13 בפברואר 2008 בשעה 10:04
