אם כבר לישון גרוע ולהתעורר עם התקפי חרדה כל שעה ולעבוד כל יום מחמש בבוקר עד עשר בלילה, אז בשביל ערב מחול מרהיב כזה, ערב הפתיחה של פסטיבל רוקדים אביב השמיני שאני מנהל מוזיקלית בפעם השמינית, עם השירים הנוגעים בבשר החי של יורם טהרלב.
עולם המחול כמעט ונדם במשך שנתיים, והגעגוע לחיבור של הזמן עם המקום רק התעצם.
תודה מעומק הלב המוצף שלי לשלמה ממן הענק שרוחו ותנופתו מניעות את כנפי המפעל האדיר הזה.
לליאת כץ פרחן המפיקה על רגעים של צחוק משחרר בתוך אחוות הייאוש בשדה הקרב של הדדליין ההולך וקרב.
לאסנת זנו המלכה הבלתי מעורערת על מעיין שופע של כשרון וחן ועל הדרכה רוחנית נבונה.
לאילן ליבוביץ החתיך aka אלביס על טסטוסטרון מבעבע וסמכות בריטונית אבהית ומנחמת.
לשירלי לילו המדהימה שבפעם הראשונה שעבדתי איתה לפני עשור וחצי לא יכולתי לחדול מלהתפעל מקול תו, כל תנועה וכל ריס שלה בקול רם ומאז הפסקתי כדי לא להביך אותה אבל הנה אני עושה את זה שוב.
לחננאל אדרי האדיר שהביא אותי לדמעות הרבה יותר מדי פעמים בפרוייקט הזה בטוהר, הכנות והעוצמה הקולית שלו.
לאילנית הנשגבת שלעבוד איתה היה כמו לפתוח תיבת אוצר זוהרת באור יקרות ולהתבשם בזוהרה.
לאבי טולדנו המשתבח כמו יין אדום מיוחד ומרעיד את נימי הנשמה בקולו המנחם.
לשרון חזיז היפהפיה והמגניבה שהנחתה את הערב בחינניות וגם הגתה את שמי בסוף בצורה שגרמה ללב שלי להזדקף בגאווה.
לליטל ממן הנפלאה שלא ויתרה והגיעה לפזר מתומה ומאורה למרות שילדה רק לפני ימים ספורים.
לשלמה טולדו מעיריית רחובות שהוא כמו הגרנד קניון, עמוק, יפה ונצחי.
לסבתא לאה של תהום שנהנתה והתרגשה עד דמעות (כמו כולנו) מהשירים הנפלאים והריקודים הססגוניים והיתה הקהל הכי משמעותי עבורי מכל האלפים שנכחו.
כנראה שגם לקראת פסח הבא לא אשן הרבה.
