הבוקר נזכרתי במשו ששכחתי לכלול בפוסט של אתמול.
כשתהום אמרה שעכשיו שהיא יודעת שזה פותח לי פצעים ינקותיים כשהיא משאירה אותי בצד היא לא תעשה את זה יותר, וגם כשהמטפלת תרשה לנו לבסוף לחזור להשתרלל עם אחרות.ים היא תכוון לסיטואציות בהן אני מעורב.
אמרתי שאני אמנם מעדיף להיות פעיל בסיטואציה אבל לעולם לא אבקש ממנה להימנע ממשהו שמדליק אותה, ושבכל מקרה הבעיה עבורי היתה פחות המצבים עצמם עם גברים אחרים אלא שזה רוב או כל מה שהיה. תהום נראתה מבולבלת ואמרה שהיא באמת חשבה שסצנות קקולד בהן אני צופה בה חסר מעש מהצד הן משהו שאני רוצה.
״איך אסביר לך את זה כדי שתביני? נניח הזמנתי צ׳יזבורגר עם חלפיניו, בייקון, צ׳יפס וקולה. אבל כשהשליח הגיע, כל מה שהיה שם באריזה עבורי היה *רק* החלפיניו. בלי ההמבורגר, בלי הצ׳יפס, בלי הקולה ובלי כל הרטבים והתוספות. ואמנם רציתי את החריפות, אבל מעורבבת עם כל יתר הטעמים, החלבונים והפחממות שישביעו אותי והשתיה שתשטוף את הכל ותרווה אותי.״
תהום הנהנה בהבנה מלאה וחייכה (נראה לי שהיא פינטזה על הצ׳יזבורגר).
אניווי,
קמתי הבוקר עם איזו רוח אופטימית חדשה בעקבות השיחה אתמול, ונראה לי שאכתוב ואדפיס היום ׳תפריט׳ פעילויות מיניות שיהיה בארון הצעצועים ואפשר יהיה להציץ בו במקרה הצורך.
