המדיקל דומינייטריקס הנערצת שלי ציוותה עלי לפחות ללכת לאחיות בבוקר (״מקווה שלמדת לקח ולא תשטוף כלים יותר. תציית לי ותלך מחר לאחות!!״) ובהיותי גבר סבמיסיבי וצייתן שמעתי בקולה.
האחות במרפאה ביפו היתה צעירה, נעימה ושקטה, עם פירסינג בגבה הימנית. סיפרתי לה בדיוק איך זה קרה:
הלכתי בערב בחניון החשוך ליד המכללה האקדמית, כשלפתע שמעתי מכיוון השיחים זעקות מבוהלות של בחורה צעירה: ״די…תעזבו אותי, בבקשה!״. כשהתקרבתי ראיתי שלושה ערסים גדולים מחזיקים אותה בכח.
״תנו לה ללכת!״ אמרתי בטון סמכותי ויציב.
השלושה פנו אלי במבטים מלגלגים ואחד מהם צחק: ״למה מה תעשה לנו?״.
זינקתי אליו במהירות, נגחתי במצחו בעוצמה רבה והוא נפל מסוחרר. לפני שחברו הבין מה קורה קפצתי באוויר והיממתי אותו בבעיטה סיבובית לפנים, וכשהתקפל חבטתי עם המרפק בעמוד השדרה שלו.
הבחורה נמלטה בבכי, והבחור השלישי אחז בצוואר בקבוק הערק שלו, שבר את התחתית על עמוד מדרכה, ובא לתקוף אותי עם הבקבוק השבור. העפתי את הבקבוק מידיו באבחת קראטה מהירה. הוא נבהל ונמלט, ואז הבחנתי בדימום בכף היד שלי.
האחות הזריקה לי אנטיטטנוס, צילמה את החתך השובב והעבירה לתיק, חבשה לי יפה ושלחה אותי עם מרשם לאמצעי חבישה. האצבע עדיין רדומה, חסרת תחושה וקצת נפוחה. נראה מה יגיד הכירורג מחר בצהרים.
מעניין אם יש משהו סימלי בזה שהאצבע שמסמלת זין זקור ומתריס נחתכה בבסיסה דווקא עכשיו ונותרה קהה ורדומה.
