תהום נסעה לכמה ימים ״בשביל לחשוב״.
שכבתי במיטה בחושך וניסיתי להמשיך לישון, אבל יכולתי לשמוע ולהרגיש את האנשים עוברים בבית או עומדים וצופים בי. הפשע המאורגן? חיילי השלטון? יש ממש הבדל?
מתוך החרדה גאה בי אומץ. זינקתי על רגליי בפתאומיות והדלקתי את האור. הייתי לבד בחדר השינה. האם הזיתי? יצאתי כשלבי הולם בפראות והדלקתי את האור במטבח בידיים רועדות. גם כאן הייתי לבד. שלפתי מהמגירה את הסכין העבה והארוך ופסעתי דרוך במסדרון. נכנסתי לסלון בשאגה מאיימת וחבטתי במתג כדי להדליק את האור. המשכתי לעבור מחדר לחדר, צורח בכניסה אליו עם סכין שלופה. במקלחת מצאתי ארבע ערימות כביסה מגולגלות בסדין שתהום השאירה. את החדר הקטן עוד לא בדקתי.
שמעתי נהמה רגועה, אוורירית, רכה ומוכרת והתעוררתי מופתע. תהום ישנה במיטה לידי. קמתי בדיסאוריינטציה, הבית בחלום היה שילוב של הדירה המיתולוגית בקורדוברו עם הדירה הקודמת בשטרן 1. כמה שניות עברו עד שהבנתי איפה אני ואיך להתמצא בדירה הנוכחית. עברתי מבוהל בין החדרים ובדקתי שאין אף אחד.
אתמול הורידו את הגבס והתפרים. לילה ראשון בלי משככי כאבים למיניהם אחרי כמה שבועות.
