לפני 16 שנים. 19 במרץ 2008 בשעה 19:40
אני חי.
אני בדיכאון.
וזה לא אומר שאני יושב ובוכה כל היום, או על סף התאבדות. אני עובד הרבה, דווקא ביעילות, וישן הרבה, ממש כתחביב, ובזמן הפנוי משחק NBA במחשב.
יש עולם שלם של מחשבות שאני ממש פיזית לא מצליח לחשוב. כל פעם שאני מנסה עולה קיר והמחשבה נחסמת ומתערפלת. העתיד, למשל. פעם הייתי חושב הרבה על העתיד. חולם, מפנטז.
נהייתי אלרגי לאנשים.
מלבד בעבודה, אני נמנע ככל האפשר מכל אינטראקציה אנושית. וגם שם, זה לא בלתי נדיר שאני תוקע מזלג מטאפורי בכף היד שלי מתחת לשולחן. לא יצאתי למסיבות בשבועות האחרונים, ולא אצא גם בשבוע הזה. אין לי מה לחפש שם, או כאן למעשה. אני לא פנוי להובלה. אני לא רוצה כלום.
