מתחת לפרווה

זה היה שבוע קשה. הייתי חולה בחציו הראשון, עבדתי מסביב לשעון בחציו השני. שתי נסיעות לחדרה, (אתמול הבאתי "סושי מתל אביב" לבקשת הקופיף), חדשות שהגיעו הרבה פחות טובות משציפיתי, שיר חדש שהולך ומתהווה במקביל לערימת כביסה וערימת כלים שפשוט לא הספקתי להגיע אליהן. גביה, טלפונים, הודעות. מעט מדי שינה, באלכסון. בין לבין גם יציאות בשני וחמישי, אתמול להופעה חגיגית של זמר היפ הופ שהמתופף 'שלי' (יומולדת שמח מותק) מפיק בפאב הופעות אופנתי.

הגעתי לסופ"ש על גחוני, עם תכניות עמומות שהתפוגגו גם הן, ולא איכפת לי מספיק בשביל להצטער. שכיית החמדה שאלה אותי השבוע מה עם חיי האהבה/סקס שלי, וזה אשכרה היה לי מוזר שהיא שאלה. אין לי חיי אהבה וסקס, ולעת עתה השלמתי עם זה. יש לי שיר ושעות שינה להשלים, ובית לנקות. החרמנות התפוגגה, ובחורות נראות לי כמו בעיות מהלכות, כמו מטלות הנקיון ברחבי הבית. אני יודע שזה יכול לעשות לי טוב לטפל בהן - אבל אין לי כוח וחשק.