שייט הקיאקים התגלה כטיפול זוגי מעולה. תהום יזמה ורשמה אותנו וזו היתה הפעם הראשונה שלנו על קיאק. הטיול נמשך כשלוש שעות באזור ההצפה הרחב של הזאכי, המג׳רסה, ושפך הירדן לכנרת.
בהתחלה קרטענו בזיגזגים ובחוסר תיאום ונתקענו שוב ושוב בין ענפי האשלים כאשר תהום נזעקת ״אוי אוי אויייי״ בכל פעם. בהמשך פיתחנו טכניקות, הכרזנו בקול על הצד שבו חותרים (״עכשיו רק ימין!… עכשיו רק שמאל… רק שמאל… רק *שמאל* תהום! … שמאל עם כוונה!״) ועזרנו עם הידיים כשהתקרבנו לסבך.
אחרי הפסקת הקפה על החוף הפראי והמבודד כבר עבדנו בתיאום מושלם ללא מילים חרף הגלים מולנו. השמש הלכה ושקעה, הקנים התבדרו ברוח הנעימה, הלבנה הגדולה והכמעט מלאה כבר זרחה מעל הרי הגולן, חלפנו ליד בית הבק ושטנו חזרה בתעלת האשלים אל נקודת ההתחלה כשהחושך כבר ירד על צמרות האקליפטוסים.
מוזיקה מקורית, צילום ועריכה: אני.
