אני מאוהב בסיירה האל, המורה החדשה שלי למנדולינה. היא לא רק מוכשרת כמו שדה ויפהפיה אלא גם מקסימה ורהוטה.
המנדולינה היא הכלי הראשון שלמדתי ברצינות יחסית, בשנת 1986 בגיל 11 בפאלו אלטו, קליפורניה. למדתי מוזיקת Bluegrass אצל מורה אגדי בשם ג׳ק טאטל, ולאחרונה מצאתי את עצמי נמשך חזרה אל המוזיקה השורשית הזו ואל המנדולינה עצמה.
אני מרגיש שאני נשאב אחורה בזמן… אל הטוהר, הבתולים, הכמיהה, האמונה. הפנדר התכולה החדשה שלי היתה אמורה להיות רק מאהבת, ובאמת כל כך קליל, מרענן וכיפי איתה… אבל אני מפתח רגשות.
והמנדולינה החדשה שנחתה אתמול… הכלי הישן שלי מהאייטיז היה בסיסי מאוד ולא תקין. אני רוכש לעצמי המון דברים. אהבה עצמית? פיצוי על כל מה שחסר? אנשים רק לוקחים ממני ובמקרה הטוב משלמים (אם הם לקוחות). כל כך הרבה אנשים מקבלים ממני תשומת לב והקשבה, הכלה ורגישות, השקעה ועצות משנות חיים ואפילו לא שואלים אותי מה שלומי. אם זה דפוס חוזר זו כנראה אשמתי.
אז כלי נגינה ומורות וירטואליות. אוכל לשלוח לה סרטונים ולקבל פידבק על הנגינה, ומחכה לשמוע אותה אומרת Hi Dan במבטא הנאשווילי המתוק שלה.
