הצבעתי למרצ כמו בכמעט כל מערכות הבחירות מאז 1996, אבל בשלב הזה אני מקווה שלא יקרה איזה נס שיעלה אותה בכל זאת מעל אחוז החסימה, ואם אפשר שמפלגת העבודה גם לא תיכנס לכנסת זה אפילו עוד יותר טוב.
את השורה התחתונה זה לא ישנה הרי, יש פה רוב ימני/דתי/גזעני/לאומני מובהק ורוב מטומטם חוצה מפלגות וגושים, אבל זה יגמול אותנו מהאשליה שיש פה מפלגות שמאל. זה הכל ימין קיצוני עד ימין רך, כל המפלגות הציוניות כולל מרצ הן בעצם מפלגות עליונות יהודית, והמפלגות הערביות הן מפלגות זהות לאומית/דתית.
מההריסות האלה ואל מול הממשלה המקסימה שתקום, אולי יתחיל להיבנות פה לאט לאט שמאל אמיתי על בסיס זכויות אדם שוות לכולם ללא הבדל דת גזע ומין, שאיפה אמיתית לשלום, אחווה חברתית, מודעות אקולוגית, שירותים סוציאלים מתקדמים, שקיפות שלטונית ללא שחיתות, וחופש מכפייה דתית ולאומנות.
השמאל הזה צריך לצמוח מהפריפריה, מהעניים, המדוכאים והזועמים, מהצעירים שלא רוצים למות במלחמות מטומטמות, מהנשים שרוצות ייצוג שווה והולם, וממי שמודאג מגורל כדור הארץ המתחמם במהרה וטובע בזבל האנושי ההולך ונערם.
