אתמול בערב חזרתי מפגישה מוצלחת בה סגרתי עיסקה על הפקת אלבום חדש לזמר שאני עובד איתו כבר שנתיים. הבטן שלי כאבה כמו בשלושת הימים האחרונים, ולמרות שבעודי מתהלך על רוטשילד היתה לי תחושה של התרוממות רוח, כשחזרתי לשכונה והביתה התמלאתי תוגה מסויימת...רציתי לחלוק...
התקשרתי למספר של האקסית לשמוע את ההודעה שלה...
להפתעתי, במקום ההודעה שמעתי את השיר "איזה אחלה עולם" בביצוע גידי גוב מה שאומר שהפון שלה מצלצל. במשך שלושת החודשים האחרונים הוא היה סגור כל הזמן. ניתקתי בשניה שהתגברתי על ההלם. היא התקשרה חזרה. ניהלנו שיחה קצרה אך ידידותית. מאוחר יותר, קרוב לחצות, היא התקשרה שוב : "אני מתגעגעת אליך, חרא קטן"...לא היתה אפליקציה מעשית. היא לא הצהירה על איזו כוונה לחזור. אבל בכל זאת, אפשר היה לשמוע...היא עוד אוהבת אותי, היא חושבת עלי, מתגעגעת אלי, מקנאה לי... דיברנו איזה 15 דקות בעלות של 7 ש"ח לדקה. אמרתי לה : "וואו את ממש מבזבזת על דנה היום..." 😄
לפני שהלכתי לישון, וכשקמתי בבוקר אחרי שינה טרופה, חשבתי עליה. הפעם כבנאדם ולא כישות מיתית. מצד אחד אני מרגיש את המשיכה והאהבה אליה. מצד שני אני מרגיש לפתע קצת רתיעה...כל התקופה אמרתי שאולי מה שאני צריך בשביל להיפרד ממנה סופית זה עוד שבועיים איתה. מצד שלישי, אני יכול לראות את הבעיות האובייקטיביות שבחידוש הקשר. מצד רביעי, אני בדיוק מתחיל להתרגל להיות לבד...לא בטוח שאני מוכן לזרוק את כל מה שבניתי. מצד חמישי...איזה פרצוף יהיה לי אם אני אמסמס אפשרות להתקרבות איתה, ואז אבכה על זה שנה נוספת??...
בקיצור-אין השלכות מעשיות. צריך להתרכז בעבודה ואבהות ועבודה עצמית ובתחום הרומנטי ללכת על מה שנעים, וואן סטפ אט א טיים.
זה פשוט שרציתי להתוודות ולהוריד את זה מהלב שלי.
עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב...
:)
לפני 19 שנים. 26 באוגוסט 2005 בשעה 5:52