היה ממש קשה אתמול. התמקדנו בלצלול ולבצע תרגילים ללא מסכה, ואמנם בסופו של דבר הצלחתי לעמוד בכל האתגרים בעזרתו של גילעד אבל תוך מלחמה מתמדת בתחושות המחנק, החרדה, והדחף העז לעלות אל פני המים.
בדקות הראשונות הגוף ממש סירב לשתף פעולה. הרגשתי מעצור בכל פעם שניסיתי להעמיק. כשגילעד היה עסוק בלקשור את החוט לסלעים כדי לבצע את התרגיל לאורכו הרגשתי שוב כמו במלדיביים כשנקשרתי עם הreef hook… לבד, נאבק בגלים וזרמים עם מצוקה נשימתית, פחד ודאגה.
אחרי 31 דק׳ במים ובעומק כפול מהפעם הקודמת (4 מטר וחצי) התחממנו בשמש החורפית על המזח וגילעד סיכם: ״היום הכרזת מלחמה על המוח שלך ובקרב הראשון ניצחת. בנוקאאוט, לא בנקודות. בכל פעם שאתה מנצח הפחד נחלש״… אבל לא הרגשתי מנצח אלא חבול ומוכה, והתחושות הקשות שצפו ממשיכות להיות נוכחות גם עכשיו ולהקשות על הנשימה.
בפעם הבאה התבקשתי להביא את תהום איתי כדי שנתחיל לעבוד על הזוגיות הימית שלנו.
