היום אני מרגיש טוב בהרבה, ואפילו נתתי יום עבודה מלא. (הרופא שאל אותי אתמול אם אני צריך כמה ימי מחלה, עניתי לו שאני דווקא צריך כמה ימי עבודה (: ) עדיין יש לי כאבים בבטן ובגב אבל זה חזר לרמת הנסבל, ואני מאמין שמחר כבר אהיה בריא. כל היום אכלתי רק ביסקוויטים, ובערב גם שתי פרוסות פסטרמה. שותה הרבה מים (כבר שלושה ימים רצופים בלי אלכוהול ! ), תה וקולה זירו.
צריך לשקול לסמן את התאריך הזה ולנצור אותו לדורות הבאים, שכן הערב, תאמינו או לא, היה בצ'ט של הכלוב דיון נעים פרודוקטיבי משעשע ומנומס. דיברנו על גברים שנותנים מהר, ומישי זרקה את המשפט "מי שממיין לא מזיין". חשבתי שזה מאוד נכון, תכל'ס. כבר תקופה ארוכה שאני ממיין, ואכן לא מזיין כלל. אפילו לא מנשק, כמעט ולא מלקק, לא חופן ולא תופס, לא דופק ולא זורק, לא נחדר, לא נמצץ, לא נבעל ולא בועל. אני אשכרה נפגש עם בני אדם, חלקם אפילו בחורות אטרקטיביות, וזה לא מתדרדר לסשן סוויצ'י מלא או שום דבר קרוב אפילו. ומה שהכי מוזר שזה אפילו לא מפריע לי. אני מעדיף את זה בהרבה על רדיפה בלתי פוסקת אחרי חוויות מיניות-רגשיות שבסופו של דבר אני בלחץ לפניהן, לא נהנה במהלכן, ומצטער אחריהן בגלל הריקנות, הלכלוך, וחוסר הסיפוק. יש מצב שהתבגרתי קצת, אולי.
הולך להתחרע על הגיטרה החשמלית ולתכנת פריסטים במולטי. שבוע הבא מתחיל חזרות עם הנגנים...
צ'יקות לכולם, ושוב תודה על כל איחולי ההחלמה והדאגה והאיכפתיות. זה כיף כיף כיף. }}}{{{
לפני 16 שנים. 22 במאי 2008 בשעה 20:42
