תהום הודתה לי שסיכמתי את הפגישה למרות שלא נכחתי בה ואמרה שהרגישה שזיהיתי את החלקים החשובים והתמקדתי בהם. היא שאלה איך הרגשתי כשהאזנתי ועניתי שהיה אמוציונלי.
זה כואב לשמוע שהאישה שאני הכי נמשך אליה ביקום ומסור אליה בכל נימי נשמתי לא מסוגלת להישלט על ידי בגלל שהאהבה בינינו רבה ועמוקה מדי. זה דוקר לשמוע שהיא לא יכולה להיות מסופקת ומעוררת באמת ללא גברים נוספים בחייה ובמיטתנו.
מה שהיא לא תיארה בפגישה זה את האלמנט שהיא *רוצה* שיכאב לי, שאני ממש אתייסר מזה. זה לא תוצר לוואי, וזה לא שאני לא יודע מה זה עושה לנפש שלי כמו שהמטפלת אמרה. הכאב והטלטלה, השריפה והדקירה מההשפלה זה חלק בלתי נפרד מהצורך של תהום. בשבועות האחרונים היא לא מרשה לי לגעת בחזה שלה כשאנחנו עושות סקס ואומרת שוב ושוב שאוכל לגעת בו רק כשאלקק ממנו שפיך של גבר אחר.
אני לא בטוח שהמטפלת תדע איך לבשל ולאכול את זה וגם להצליח לעכל. ב58 פגישות התקדמנו הרבה במודעות לסיבות ולדפוסים, אבל עכשיו אנחנו מתקרבות לתכל׳ס, ליישום, ונראה ששם לא התקדמנו הרבה מנקודת ההתחלה. לא בטוח גם שיש באמת דרך ליישב את הסדיזם שלה והמזוכיזם שלי עם הצרכים הרגשיים והפרקטיים של שתינו, עם ניהול זוגיות יציבה ומיטיבה ומבלי לשרוף את הסיר.
