אני בעקרון לא חוגג את החגים שלכם אבל לפנות ערב תהום ביקשה לשמוע מה יצרתי כל השבועות האלה והכנתי שני פלייליסטים על פי הליינאפ של המופעים וישבנו ושתינו והקשבנו ברצף ובכינו הרבה. (ערב אחד של דן אלמגור והשני של צביקה פיק).
כשהחשיך תהום ערכה את השולחן והגישה מאכלים מסורתיים בטעם ילדות לראשונות, ולעיקרית צלי בקר עם תפו״א שניכרו בו מאוד האהבה, ההשקעה והכוונה שהושקעו בו.
בעודנו מנשנשות עוגה לקינוח התקשרתי לבן שלי למרות שדיברנו אתמול כדי שלא ירגיש כמו הפוסט של גליצ׳י (תודה על זה גליצ׳י אהובה 🖤).
עוד לפני האוכל דיברנו על איך ההגדה היא אמנם טקסט פשיסטי ומבאס, אבל שהרגע הזה שעשרות אלפי עבדים נמלטים משביים עם משפחותיהם בעקבות מנהיגם המגמגם ונעצרים לחופו של ים סוף בעוד צורריהם סוגרים עליהם, ומה עושים עכשיו לעזאזל, ואז הים נפער והם עוברים דרכו… זה סיפור די פאקינג מרגש.
