בתחילת הערב הובכתי קשות על ידי עשרות רקדניות צעירות וחינניות שמחאו לי כפיים אחרי שליאת המפיקה צעקה להם שאני המנהל המוזיקלי.
זה היה ״רחובות שלי״, מופע הפתיחה של פסטיבל ״רוקדים אביב ברחובות״, עם שיריו של דן אלמגור הרחובותי, בהנחייתן של אילנית לוי ואקי אבני ובכיכובן של שירלי לילו, הילה בן דוד, דני רובס ומתן לוי הרחובותיים גם הם.
זו השנה התשיעית שאני יוצר את המוזיקה לפסטיבל בבימויו של שלמה ממן הגדול והפקתה של ליאת כץ פרחן האלופה. שלמה הוא הסנונית שמבשרת את בוא האביב כשהוא מגיע להתחיל את העבודה בשלהי פברואר, ואז אני יודע שאפשר לאפסן את הכרית בארון למשך כ6 שבועות שבהם לא אנום ולא אשן.
הגמול האמיתי הוא לחזות בביצועים המרהיבים על הבמה, עם הריקודים המלהיבים, התלבושות הססגוניות, הוידאו ארט היצירתי והשירה העמוקה והמרגשת.
אחרי שהכל נגמר וסיימתי את הסיבוב מאחורי הקלעים בו הבעתי את אהבתי הרבה והכנה לכל הצוות, נתכנסנו עם שלמה טולדו האגדי ודיברנו על הערב המופלא שהיה וכל האמוציות שהוא עורר בי, כולל ההגעה השנתית הזו לעיר הולדתי, ילדותי ונעוריי, הגעה שתמיד מטלטלת מבפנים ומציפה רגשית.
״זה כי אתה רחובותי בלב״ אמר שלמה טולדו וחיבק אותי חזק.
