מתחת לפרווה

היה מאוד בודד על הבאר, זוגות יפים סביבי, מכבי מובילים בשמונה הפרש.

אין לי שום סנטימנטים לחולון, לא גדלתי שם חלילה, ויש לי רתיעה טבעית ומובנת מחוב"תים (; , אבל הנצחיות של מכבי ת"א כאלופה מכעיסה ומקוממת, וכאוהד מושבע של האנדרדוג אני תמיד תומך (בליגה) בקבוצה שמשחקת נגד המפלצת הצהובה. מה גם שהעונה הזו מכבי הציגה קבוצה מפולגת, מסוכסכת, מפונקת, של שכירי חרב לא מוכשרים במיוחד שלא התחברו לכלום, ותכל'ס, לא הגיע להם לנצח.

אבל כאמור הם הובילו בשמונה הפרש ומצב רוחי רק הלך והחמיר, אבל אז נכנס בחור בודד נוסף והתיישב לידי, ולא התביישתי לפתח שיחה במידתיות קולית, והתברר שהוא חדש בעיר, מבאר שבע, וגם הוא נגד מכבי, ואז כשסיפרתי לו שאני בקטע הוא הפגין סקרנות ועניין, ומפה לשם חולון חזרו למשחק לקול צהלותיי, ואני כל הזמן טענתי שלא מגיע למכבי, ושחולון ינצחו. וכשהיה 6.5 שניות לסיום והכדור בידיים של חולון במינוס אחד, ידעתי שמכבי לא יעשו עבירה, וקיוויתי שחולון יקחו את הכדור עד הסל כפי שאכן קרה, והאמונה שלי הוכיחה את עצמה, והשמחה היתה רבה, וכתבתי על פתק (כי הפליירים המזויינים עוד לא מוכנים!!!!!) את כל פרטי ההופעה, והוא הבטיח עם ניצוץ בעיניים שיבוא עם חברים וחברות והלך.

ועכשיו אני עדיין בודד, אבל יש בי את חדוות ניצחון האמונה על הכסף הגדול והמסורת הצינית, ואני הולך לצלות שני סטיקים לבנים שקניתי על הדרך מהרכבת, וכוססאומו, חייב להיות טוב בסוף.