בסופ״שׁ עמלתי כפי שהבטחתי 4 שעות בשישי ו4 שעות בשבת על נקיון הבית לשביעות רצונה של תהום, ולאחר מכן עשינו סשנים ושיחות עומק.
תהום אמרה שבעינייה אנחנו ״מותג מנצח״, והשבתי שאם כך עלינו להתנהג כמו מותג מנצח. שלא יהיה דבר כזה שדיברנו על לעשות משהו והוא לא קרה. שלא תהיה הזנחה ועצלות, שניישם באומץ ובנחישות את הלקחים שאנחנו מפיקות בטיפול ולא נבזבז לשווא את המשאבים שלנו. ״זה אפילו לא הכסף״, אמרתי, ״כי תמיד אפשר להרוויח עוד כסף. אבל אי אפשר להרוויח עוד זמן״.
אמרתי שto hold each other accountable זה חשוב, ושכמו שאני עושה סקנדלים כשאני מרגיש שהיא לא מיישמת את הדברים שהיא מדברת עליהם כך אני מצפה ממנה להגיד לי גם במקרה הצורך: ״חבוב, אמרת והבטחת שתעשה כך וכך, אל תבזבז לי את הזמן והאנרגיות״.
אמרתי לה גם שתחליף את ההצהרות שלה בהוראות או בשאלות. במקום ״אני רוצה עוד מעט לזיין אותך בתחת״ שמשאיר אותי שותק ותוהה שתגיד או: ״לך תנקה את התחת וחכה לי על ארבע במיטה״ או אם היא לא בטוחה שאני בעניין וצריכה לקבל ביטחון: ״אתה מוכן שאזיין אותך בתחת?״.
התברר שזה ממש קשה לה להתנסח כך בישירות ומצריך רגע של התארגנות פנימית, אבל שאם היא מנסה היא מצליחה וזה באמת מניע את העניינים בצורה הרבה יותר אפקטיבית. מהיכרותי איתה אני יודע שה׳הצהרה׳ היא בעצם שאלה+הוראה במסווה, בתקווה שאני אקח את המושכות ואגרום לדברים לקרות מבלי שהיא תצטרך לקחת אחריות מלאה על ההובלה. האישיוז שיש לה עם אמון מונעים ממנה לעבור בשער ולצאת לדרך גם כשהוא פתוח לרווחה ודגלים צבעוניים מתנופפים בעליצות בצדי הכביש.
בשלישי בערב עשינו סקס מתוכנן של אמצע השבוע בשבוע השני ברציפות וזרם קצת יותר בקלילות מהשבוע הראשון. היא נעלה אותי בטריינר פעמיים למשך 24 שעות, ומפה לשם נרשם רצף של שבועיים, הארוך ביותר מאז שהתחלנו את הטיפול.
דיברנו גם על זה שאני *רוצה* שתגשים את הפנטזיות שלה, שתהיה מחוזרת ושיהיו לה מאהבים. אני רוצה שהתרחישים הפרועים שהיא מתסרטת כשאנחנו עושות סקס (״אני רוצה לרכב לך על הפרצוף בזמן שמישהו אחר מזיין אותי בתחת״) יקרו במציאות. היא דיברה על ניסוח מודעת ׳דרושים׳ והצעתי לה ניסוחים וטריקים להתגבר על מחסומי הכתיבה והחששות.
הבחנתי שעומדים להיגמר לה הבשמים והזמנתי לה שלושה בשמים מכשפים, עודדתי אותה לחזור לאימוני המיינדפולנס בבקרים (איכשהו הרגשתי שהיא הפסיקה בחודשים האחרונים. או שאת.ה מיינדפול או שאת.ה מיינדלס, אין כל כך באמצע), שלחתי את הדייסון לניקוי עמוק והחלפת מיכל, לחצתי עליה לקבוע עם האוסטאופת אחרי זמן רב שלא פירק אותה (היא הודתה לי אחר כך).
התכתבנו לאורך הימים בנוגע לדברים השונים שצריכים להתבצע וגם טיזינג מיני ואיחולים ליום מגניב עם אימוג׳ים. הזכרתי לה שהיא דיברה כבר מזמן על החלפת ארון הבגדים העתיק שלה לארון עם דלתות הזזה שיתאים יותר לחדר השינה הלא גדול שלנו והצעתי לה שהיא תזמין ואני אשלם, אבל שזה יקרה ממש השבוע ולא יהפוך לעוד פנטזיה שעתידה להתממש מתישהו אי שם בעתיד הלא נודע. יומיים אחר כך היא יצאה מהעבודה מוקדם והזמינה.
דיברנו גם על הזמנת טריינר מהדגם החדש, שיהיה עם כלוב זעיר וישמש לענישה. עיצבתי לו את הלוחית, דיברנו על כמה צבעים שמוצאים חן בעינינו ועכשיו מחכים שתהום תיסגר על הצבע. הטלתי עליה את האחריות לדרוש ממני לנקות את השירותים והמטבח ברגע שמרגישים לה פחות נקיים, ופעם בחודש לדרוש ממני לנקות את כל הבית כפי שעשיתי בסופ״ש. קראתי לה לראות את היומן המאוד עמוס ומלא במשבצות צבעוניות שלי, כל יום מ5 בבוקר עד 10 בלילה כולל בסופ״ש, כדי שתראה שגם כשהיה כל כך עמוס זה לא מנע ממני לנקות לאחר שביקשה.
היא מצדה הדליקה לי את הדוד כשישנתי עד מאוחר, תיאמה משלוח כדי להשיב לביתו את הסטראפון שלנו ששכחנו באילת לפני כמה שבועות, בישלה אוכל טעים, חידשה לי את מגירת התחתונים ב6 זוגות בוקסרים מפנקים, סיפרה לי שאיחלה לאחד המחזרים שלה הצלחה במשהו גדול שקורה לו בעבודה השבוע, לא התביישה לבקש ממני דברים בצורה ישירה לאורך השבוע, רשמה אותנו ביוזמתה לפמדום במוצ״ש, שלחה לי סרטון של מישהו עושה סקוואט עם משקולות שקשורות לזין ולביצים ואז שלחה לי לינקים והורתה לי לקנות כלי משחית שיאפשרו לנסות את זה בבית.
אתמול מאוחר בערב לאחר שחזרה מהטיפול, (הפעם היא התבקשה להגיע לבד) דבר ראשון בער לה לנסות לקשור את אחת המשקולות של הצלילה לטריינר (הייתי נעול מהבוקר) כדי לראות אם זה אפשרי (מסתבר שכן).
