מתחת לפרווה

טוב בסוף נמצא הפתרון (:
סליחה על כל הטררם.

משו שנזכרתי בו היום בזמן שצעדתי לכיוון תחנת הרכבת בדרך ליורש הוא, שבזמן שהפיינליסטית מצצה לי שלשום הרגשתי גלים של תודעה שאמרו לי "תן לה...תן לעצמך לאהוב אותה". הוכחה נוספת שאינטימיות מינית קשורה אצלי חזק ברגש... אז נזכרתי בזה וקצת הצטערתי שהפגנתי כל כך הרבה פרגון בגרות ופרי-לאביות שכשדיברתי איתה בבוקר והיא התלבטה לגבי המשך הקשר איתי. הייתי כל כך עסוק בלהתמוגג מעוצמתו של "אפקט ונוס" ולא חשבתי על זה שבעצם דווקא רציתי לצלול שוב לעיניה הכחולות (ועוד כמה דברים (: )

גם חושי הבולדוג של האקסית (יש לאקסים חוש לדברים האלה, ממש גלאי-אקסים) גרמו לה להגיע אמש (ולי להזמין אותה לאחר שסיפרה על אלו שהזדיינה איתם בימים האחרונים) ולהכאיב לי פיזית ונפשית, עם אביזרים ובלי. היא אמרה שנמאס לה שהיא האובססיבית שמתקשרת כל הזמן ושולחת הודעות ומציעה להיפגש, ושהיא רוצה שנתחלף ושאני אהיה זה שיתקשר כל הזמן והיא תסנן אותי ותסרב להיפגש. אז אמרתי וואלה למה לא, ובאמת היום התקשרתי כבר עשר פעמים בהזדמנויות שונות, חלקן שלוש פעמים רצוף, ומלבד פעם אחת היא סיננה את כולן. זה סידור נחמד ליומיים שזה יחזיק. התחלתי להתחרמן מצליל החיוג ומהודעת המעבר לתא הקולי שמדגישה את הסינון ואפילו עשיתי ביד בשירותים ברכבת בדרך חזרה.

לפנות ערב הקלטתי שיר עם מנחה בערוץ האהוב על היורש. הוא בחור מגניב מסתבר, היה לנו חיבור טוב עם עקיצות וצחוקים, והוא אהב את העיבוד שיצרתי. צילמתי ברכה אישית שלו בוידאו על המחשב עבור היורש, והוא הזמין אותי לנגן איתו באולפן בשידור מחר את השיר שיצרנו. היורש היה אקסטתי כשסיפרתי לו את זה בפון והשמעתי לו את הברכה, וזה עשה לי חיוך טבעי וגדול...