השבועות האחרונים מתאפיינים ביותר מדי זמן פנוי עקב מיעוט עבודה. זה מציק ומדאיג, מעלה מחשבות טורדניות ויוצר תחושת תלישות, אבל אין הרבה מה לעשות עם זה חוץ מלחרוק שיניים, להאמין, להצטמצם, ולעשות את הפעולות הנדרשות. דאגה אף פעם לא עוזרת לשומדבר בכל מקרה.
הסופ"ש עם היורש היה נהדר, ואכן בסופו של דבר הוא בילה על הפלייסטיישן אולי 10 אחוז מהזמן, וגם אז שיחקתי איתו. אפשר היה לראות בבירור איך הזמן המשותף והפעילויות שעשינו מרככות אותו ומפרקות את המטען השלילי שהוא כל כך מלא בו.
נדמה שהקיץ ההולך ומתלהט מרדים את כולם לכדי קומה רגשית שכזו. המים עומדים ולא זורמים, והכל מתנהל במין כבדות לאה ואדישה.
עדי ז. גדול ואני מתקדמים בחזרות לקראת ההופעה האקוסטית בשבוע הבא. אין לי ספק שיהיה קסום ומרגש... הנה השרשור :
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=23336
לפני 17 שנים. יום ראשון, 6 ביולי 2008 בשעה 10:08