סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 16 שנים. 6 ביולי 2008 בשעה 11:08

השבועות האחרונים מתאפיינים ביותר מדי זמן פנוי עקב מיעוט עבודה. זה מציק ומדאיג, מעלה מחשבות טורדניות ויוצר תחושת תלישות, אבל אין הרבה מה לעשות עם זה חוץ מלחרוק שיניים, להאמין, להצטמצם, ולעשות את הפעולות הנדרשות. דאגה אף פעם לא עוזרת לשומדבר בכל מקרה.

הסופ"ש עם היורש היה נהדר, ואכן בסופו של דבר הוא בילה על הפלייסטיישן אולי 10 אחוז מהזמן, וגם אז שיחקתי איתו. אפשר היה לראות בבירור איך הזמן המשותף והפעילויות שעשינו מרככות אותו ומפרקות את המטען השלילי שהוא כל כך מלא בו.

נדמה שהקיץ ההולך ומתלהט מרדים את כולם לכדי קומה רגשית שכזו. המים עומדים ולא זורמים, והכל מתנהל במין כבדות לאה ואדישה.

עדי ז. גדול ואני מתקדמים בחזרות לקראת ההופעה האקוסטית בשבוע הבא. אין לי ספק שיהיה קסום ומרגש... הנה השרשור :

http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=23336

מיכל המאלפת​(שולטת) - תוכי מעופף שכמוך... ברור שהכל הולך כמו שצריך. לאט אבל בטוח.
ובקשר לעבודה - נו, יש תקופות כאלה... מי כמוני יודעת... חח
תמשיך קדימה, ותמיד עם חיוך.
החיים האלה מפתיעים בטירוף, מלאים בחדשות (ולא רק בטלויזיה..), ותמיד נותנים לנו ערך מוסף ועוד משהו ללמוד..
קח את השיעורים האלה בשתי ידיים וחבק את העולם בחזרה :)
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י