אני כל הזמן מחכה ליום החדש הזה, שאתעורר בו במרץ פעלתני, שאדע שעכשיו הוא הזמן, שהאנרגיה תמלא אותי ותטיס אותי לאורכו ולרוחבו של היום, ושאוהב את עצמי בלי קשר למה קורה או למה שתיתי. (פשוט שתיתי בקבוק גולן שיאון בשעות האחרונות, ואני חושב שהחיים היו הרבה יותר יפים על הכוכב הזה אם כולם היו שותים יין אדום כל הזמן) .
יכול היה להיות ליל סקולבוק ממש, אם רק הפון היה מצלצל עכשיו, ויש רק מישי אחת שהיתה יכולה לצלצל עכשיו, וזו לא האקסית כי היא התקשרה לקראת שלוש לפנות בוקר להגיד לי שאבוא לקחת את הכביסה שלה. וזה תכל'ס היה תירוץ כי היא היתה מתוסכלת מעוד דייט בינוני ורצתה שארד לה.
ואני דווקא הייתי שבוי קסם מהחלילנית (אני הולך להפסיק לקרוא לה ככה, אלא אם כן היא תתגלה כמוצצת ממש מוכשרת) שבאה לסשן (המוזיקלי) האחרון, שבמהלכו הקלטנו שלושה שירים ואני צברתי אגרסיות (מכל השיט הארטיסטי שלה) להוציא על גופה הכל כך כל כך יפה וסקסי (היא רוסיה יפהפייה וכוסית מעוצבת כזו עם עיניים ירוקות. והפאק האמיתי שהיא אשכרה מוכשרת ועוד יותר מזה - אני ממש אוהב את השירים והקול שלה ואפילו את הפאקינג מבטא ומעריך את ההלחנה והכתיבה כססעמק) אבל היא היתה עיפה כשסימנו בשלוש לפנות בוקר, וראיתי בזה הזדמנות לממש את דוקטרינת הפרדת הביזנס מהפלז'ר שלי, למרות שהביזנס שלי הוא לא פעם עונג צרוף והעונג שלי הוא לא פעם תוצאה של ניהול 'עסקי' נבון ומחושב. (ולפעמים הן גם משלמות לי...(: ) ובכל מקרה אם היא רוצה אותי שתיפגש איתי לערב יעודי ולא ככה על הדרך. אני שווה את זה.
אז ליוויתי את החלילנית למונית עם עוד חיבוק מפרק עצמות ובדרך הצמדתי אותה לסורגים של חנות הפרזול, מה שהביא לשיא את הטיזינג הסוויצ'י המטורף שהתנהל לאורך כל העבודה, ואלמלא הייתי כזה סמיך (יעני שאפשר לסמוך עלי) הייתי כבר אונס לה ת'צורה מזמן ומכה אותה עד שהיתה מחייכת מאוזן לאוזן. ואז עברתי בבית ולקחתי תיק ריק ואת מה שנשאר מבקבוק היין והגעתי לאקסית, שכידוע (או שלא) עברה לגור בדירת חדריים ממש לא רחוק מכאן. יעני, זה לא דקה בהליכה איטית, זה דקה וחצי. 200 מטר. פחות במעוף התוכי.
האקסית ניסתה לשוות לדייט שהיה לה איזשהו נופך זוהר, אך עצם העובדה שהייתי אני שם עכשיו בדירתה ולא הדייט הפילה צל חיוור על הזוהר המתיימר. אספתי את הכביסה לתיק ובאתי ללכת אחרי שהיא אמרה שאני מעצבן הלילה, אך היא ביקשה שאשאר, ואז שאלה אם אני עייף מדי בשביל לרדת לה. הלכנו למיטתה החדשה, האטתי את פעולותי עד מאוד כי הרגשתי שהיא קרה, ואחרי דקות ארוכות של טיזינג בין רגליה, כשכבר היתה מוכנה שאגש לעניין עצמו אמרתי בקריצה דקה : "וואלה, נראה לי שאני באמת עייף מדי". היא השיבה שאני לא זז מהכוס שלה, והגמרתי אותה בקלילות ובמומחיות כזונה שאני. כשהיא חייכה את חיוך הגמירה היפה שלה הלכתי לכיור, שטפתי את הפה הפנים והידיים, והנחתי את תיק הכביסה עלי בעוד היא מכבה את המחשב ומתכוננת לשינה. נפרדנו בנשיקה חפוזה בדלת.
וכאמור, יכול היה להיות כל כך מושלם אם השולטת המסתורית היתה מתקשרת ב4:30, שזו השעה בה אמרה שהיא מסיימת את עבודתה, ואומרת שהיא בדרך להביא לי את הדיסק עם הראיון שלי בערוץ 2 מלפני כמה ימים שהיא השיגה בעזרת קשריה בחלונות הגבוהים, או לפחות מתקשרת לראות אם אכן חיכיתי לה. יכולתי אז לציין שעתיים במהלכן הייתי בחברת שלוש יפהפייות שלא קשורות זו לזו ושאני עוד או כבר לא מזיין. אבל כבר 5:01, ואולי מחר יהיה הבוקר הזה שאתעורר בו פעלתני ונמרץ, ומלא חדווה בלי שום קשר לכלום.
עדכון 5:21 : היא התקשרה (:
לפני 16 שנים. 7 ביולי 2008 בשעה 2:12
