הופעתי אמש עם גליה ישי בקמלוט במופע רוק תיאטרלי ואנרגטי.
התפתלתי, קפצתי, יבבתי, זעקתי, ירדתי על ברכי ועליתי חזרה, רקדתי, הסתובבתי, צרחתי, עליתי, ירדתי, הנפתי את ידיי בכוח, הנעתי את האגן כנמר מיוחם, השרירים שלי בלטו, המבט שלי שצף, הקהל שאג, מחא כפיים ושרק.
איי לאב רוקנרול..! ( :
אמנם עקב הכדורגל וחתונה של איזה סלב הגיעו פחות אנשים מהמתוכנן אבל עדיין היה די מלא כשכבר עלינו, כולל אנשי תעשייה.
בניגוד לרוב הקולגות שלי בתחום הרוק בארץ, שעומדים על הבמה כעציצים במשתלה, סיגלתי לעצמי הופעה פרובוקטיבית ואקסטרווגנטית במשך השנים ...(הופעתי בעבר גם עם צביקה פיק וורד קלפטר, חוץ מכל ההופעות שלי כסולן)
היה כיף לשטוף את הקמלוט בזיעה ובאמוציות שלי. אפילו הריקנות של אחרי לא היתה כה נוראית, כשהמצילות משתתקות, הבסים מתפיידים, הדיסטורשן ממשיך להדהד בעור התוף, הבחורות היפות בקהל חוזרות לחייהן ואני נשאר עם שרירים בולטים ולב ער ובועט.
איי לאב רוקנרול כבר אמרתי?
לפני 19 שנים. 8 בספטמבר 2005 בשעה 7:44