מתחת לפרווה

אני צריל להיגמל מההרגל להתעורר לבד בבוקר ולחשוב שזה עצוב...אני חושב שזה סתם ריפלקס מותנה...אני די אוהב לישון לבד ובסיכום כללי ברוב הבקרים שאני מתעורר "בייחד" זה די מבאס לי את הבוקר 😄

אתמול עשיתי כמה טלפונים קטנים אך ממזריים...בדקתי שכל חברי ההרכב שלי עדיין בעניין (עברה שנה מאז ההופעה האחרונה) , התקשרתי לכמה מקומות לבדוק תאריכים ודילים. אני חוזר להופיע!!!!!
נמאס לי ששואלים אותי, "למה אתה לא מופיע" ואני עונה "כי נשבר לי הלב לפני שנה ומאז לא היתה לי מוטיבציה".
די!
הלב שלי כבר לא שבור. הלב שלי רעב. ומוטיבציה כשאין לי, זה פשוט כי אני מתעצל...אבל החיים קצרים וקשים, אני רואה אנשים עובדים כל היום בשמש בסלילת כבישים...אני בטוח שאני יכול להתאמץ יותר...