מתחת לפרווה

אמש ניסיתי לאמוד את היחס בין הזמן שמושקע בחיזורים, פלירטוטים וירטואלים וטלקומוניקטיבים, לבין הזמן שאתה אשכרה און דה סאדל...כמה שעות, נניח בחודש, מוקדשות לחיפושים וסינונים, וכמה לזיונים עצמם. זה כמו בלונה פארק או במימדיון, בימים של חופשות...עומדים שעה בתור, לרייד שנמשך דקה וחצי...ואז שוב מחכים, לרייד הבא...אין ספק, מבחינת עלות מול תועלת והכסף שאפשר היה להרוויח בעבודה או פעילות פרודוקטיבית בזמן הזה, כבר יותר זול ללכת לזונות ( :

אישרו לי שיר נוסף ב"במה חדשה"...קוראים לו "יותר מדי" והוא השיר האחרון מ"דן צפורי 2", האלבום האחרון שלי, שאעלה לאתר...מעכשיו יעלו דמואים לשירים חדשים... להלן כמה שורות מתוכו לגרות את התאבון :

אולי הטלת עלי כישוף אולי עשית לי שחור
אני חבית אבק שרפה את מציתה את הגפרור
תמימה כמו כבשה אבל טורפת כמו זאב
את הכניסה ללב שלך משלמים רק בכאב

כל הלחץ עלי-יותר מדי
מחשבות עליך-יותר מדי
האהבה שלי-בתוך צינוק
קרוב אליך אבל כל כך רחוק
חלומות כחולים-יותר מדי
אולי אני שותה קצת יותר מדי
כל היום לכבות שריפות
ולרוץ לנגב לך את הדמעות

מאסתי כבר בדמיונות
הלילה זה חייב לקרות

אז כאמור, אפשר לשמוע אותו בלינק הזה :
http://stage.co.il/Stories/519352
לוחצים על "פורמט אמ פי 3" מתחת לשם השיר..