שנה חלפה מהפרידה מהמיתולוגית. הייתי כבר אחרי 10 חודשים בכלוב כשבלילה סתווי אחד קיבלתי הודעה אדומה מסוטה צעירה ונועזת בת 20:
התחלתי להתאהב בה עוד לפני שנפגשנו כי בתמונות ששלחה לי זיהיתי מייד את הרעל המתוק החביב עליי. קבענו להיפגש והיא הבריזה ברגע האחרון, בדייט הראשון שנמשך לילה שלם שיפדתי לה (בטעות!) את כף היד עם הקצה המשונן של שוט הלוטוס הגותי ואז התנשקנו לראשונה.
בדייט השני, כשהעניינים כבר היו ממש ממש לוהטים היא הכריזה שהיא צריכה ללכת והשאירה אותי נסער, מבולבל ומאוהב עד עמקי נשמתי. את ״מתחתייך״ כתבתי בהמתנה לדייט השלישי. שמה של הסוטה הצעירה והנועזת היה תהום, ולמרות שחלפו מאז יותר מ18 שנה אני עדיין מאוהב בה.
העוצמה שממגנטת
החולשה שמתחבאה
השליטה שממסרת
הכניעה שמתגלה
משהו התעורר הלילה
כמו כריש שהריח דם
איבדתי את הברקסים
כל מה שתרצי אני מוכן
נחלתי תבוסה מוחצת
אני מניף סמרטוט לבן
קחי אותי בשבי, אל תשאירי אותי כאן
תתעללי, תנצלי
את הפחד שלי
כשפי אותי במילותייך
תדרשי, תתעקשי
רק אל תנטשי
תני להישאר כאן מתחתייך
המשיכה, הקרב, הציד
רק שנינו פה ואין מוצא
על אישה להיות לגבר
או פרוצה או עריצה
אני חייב אותך הלילה
אם את הולכת אני נקרע
כי השקט מצלצל חזק יותר מכל סטירה
אני בוער ומוכרח לגעת
אבוד בים וכמה חוף
קחי את המושכות ותנהגי בי עד הסוף
תתעללי, תנצלי
את הפחד שלי
כשפי אותי במילותייך
תדרשי, תתעקשי
רק אל תנטשי
להישאר כאן לרגלייך
תתעללי, תטרפי
תלעסי ותירקי
תפסי אותי בציפורנייך
תעני, תסרסי
רק אל תנטשי
תני להישאר כאן מתחתייך
ניתן גם להאזין לאלבום בשלמותו בשירות הסטרימינג הקרוב ללבכן.
