הגענו לשיר האחרון באלבום. זה היה טיול נחמד עבורי במעלה הנהר אל מעיינות ההשראה העתיקים, ובמהלכו נזכרתי קצת בחלקים בי שכוסו בחולות הזמן.
חלק מהנושאים, כמו התהיות שעולות בשיר הזה, נשארו אקטואליים ורלוונטיים בצורה כמעט מבהילה. אני זוכר שתהום לא השתגעה עליו כששרתי לה אותו לראשונה. הוא נכתב כשלושה חודשים אחרי שהכרנו וביטא את תחושת השממה הבודדה המתמשכת שכל כך אופיינית לי בתוך הזוגיות הזו ובכלל.
האלבום הזה יצא כמה חודשים אחרי שנפרדנו, ומכאן לא נחזור להיות זוג (אך גם לא נצליח להתנתק) במשך שבע שנים, במהלכן כתבתי והקלטתי את האלבום הבא שישוחרר לחופשי מחרתיים.
תודה רבה לכן.ם על הקשב, ההאזנה והפידבקים. זה מחזק, מעורר השראה ויוצר חשק להמשיך ליצור.
הימים שטים ברוח
הלילות נוגים שקטים
הנוף חולף אך כמו בסרט
אין תחושה שמתקדמים
המרדף אחר האושר
להשיג מה שרוצים
וזה עובד אך האם אפשר
לרצות את מה שמשיגים
להתבגר
להתפשר
להתמסר
להיקשר
לונה פארק, ילדה וילד
אוחזים ידיים עד שנגמר
החיוך שלא חזר לי
מהיום שהלב שלי נשבר
ובינתיים שעון החול ממשיך לדהור
שנה חולפת לאיטה
ואני עוד מתלבט כל בוקר
אם כדאי לצאת מהמיטה
להתבגר
להתפשר
להתמסר
להיקשר
להתעורר
להיזכר
להישבר
להתגבר
להתבטל
להתמסטל
להתרגל
להיגמל
להתבודד
להתעודד
להתמודד
להיפרד
סתם עוד יום רגיל של חורף
שלא קרה בו שומדבר
ניתן גם להאזין לאלבום בשלמותו בשירות הסטרימינג הקרוב ללבכן.
