מתחת לפרווה

בסוף ניצלתי רק חלק מהשעות, כי בתשע וחצי בערב הלכתי למיטה לבדוק אם זה מוצא חן בעיני והתעוררתי רק בבוקר.

התפקענו מול fawlty towers ביוטיוב , השמעתי לה את האלבום המתהווה שלי ובשיר האחרון התרגשתי מאוד ובכיתי, ולקחתי אותה לפונדק אסא בבית דגן, מהגרועות והמבישות שבהתמכרויותיי לאורך השנים. (;

כשחזרנו עשינו את מה שנתדברנו לעשות, היא תלתה לי את המצבטים על הפטמות (ממש על הקצה, מה שמאוד כאב) והצליפה בי חזק עם הקרופ, ולאחר מכן הזדיינו כשהיא על הגב בפוזה "משועממת" וקוראת בספר תוך כדי. (היא כזו סוטה, בחיי...זה היה מאוד אמין. רק אחר כך היא אמרה שהתקשתה להתרכז ונאלצה לקרוא כל משפט כמה פעמים..)

בבוקר ראיתי שבלילה התקבל מידע מהמלשינון (; לגבי בלאגן אתמול בלילה בצ'ט. נהיינו חתיכת אייטם מסתבר, ונוס ואימו, ממש בר רפאלי ולאונרדו דה קפריו של הכלוב... (אני בר, כמובן).
אני מאחל לכל אלו שכואב להם כשאחרים נהנים שייהנו בעצמם, הרבה ובקרוב.

זה לא הפריע לבוקר להרגיש רענן ומיוחד, וקצת חדש כזה. אתמול הפיינליסטית אמרה לי שהיא שמחה על הקשר איתי, שהראתי לה שאפשר גם אחרת. (אני לא מאמין שהיא קילרה אותי@!) הבוקר אמרתי לה שכל החיים אני מחפש ומנסה את ה'אפשר גם אחרת'. מה שאומר שגם כל החיים היקום נותן לי כאפות ואומר בטון חד ורועם : *אי אפשר* גם אחרת. (:

אחר כך עשיתי סיבוב סידורים על האופניים, קניתי לה "היפנוטיק פויזון" של דיור לכבוד החג, ואז הלכנו ביחד לביטוח הלאומי ביפו וקיבלנו שרות סמכותי ורב רושם מפקיד שנראה בדיוק כמו קלינט איסטווד. (היא התגלגלה מצחוק כשאמרתי לו את זה בסוף העסקים, זה בדיוק מה שעבר לה בראש. הוא חשב בכובד ראש אם לחייך ובסוף החליט שלא...)