בתחילת השבוע שעבר הבן שלי התקשר. אמרתי לו שבאמת חשבתי עליו באותו הבוקר, שמזמן לא דיברנו (בערך 10 ימים) והתכוונתי להתקשר בעצמי במהלך היום.
הוא רטן ועקץ בצורה חצי מבודחת וחצי ממורמרת: ״זה רק עליי להחזיק את הקשר״.
השבתי ברצינות שאני מקבל את האמירה ושמח שהוא אמר לי. הוספתי שזו ממש לא כוונתי שכך יהיה ושאני פשוט לא רוצה להציק לו או להכביד עליו. הבטחתי לעשות פעולות שישנו את הרגשתו בנושא.
הוא אמר שמזג האוויר התבהר ושאולי נוכל להוציא לפועל את הטיול למצדה שהוא ביקש שנעשה והתבטל פעמיים בגלל מזג אוויר עוין ולא בטיחותי. קבענו להיום למרות שידעתי שאהיה בטרפת עבודה במהלך שבועיים אלו, כי הוא הכי חשוב לי בעולם ואם זה לא היה קורה עכשיו יתכן שזה כבר לא היה קורה השנה בגלל החום.
סיימתי לעבוד אתמול ב22 ועד שהגעתי למיטה היה כבר 23. קמתי ב3:30, לא הייתי צריך שעון כי אני במילא מתעורר כל רבע שעה. ב5 אספנו את בת זוגו שישנה אצל הוריה בגדרה יחד עם אחד הכלבים שלהם והמשכנו לבאר שבע לאסוף את הולד. בדרך אמרתי לתהום שעכשיו אחרי שלכדנו את הנקבה והגור הקטן נוכל להשתמש בהם כדי לתפוס את הזכר.
הדרך מבאר שבע למצדה היתה אפופה בערפל סמיך. היה מרגש לראות את השמש מפציעה לפתע דרכו ואת כל הערפל מתפזר וחושף את הוד המדבר הפתוח.
אני סובל מתסמיני שפעת מגוונים לאורך כל השבוע לאחר שכנראה נדבקתי מתהום שפיתחה אותם יומיים אחרי סצנת הקקולד האחרונה. הרגשתי די חלוש, סחרחר וכאוב אבל בכל זאת פיזרתי בדיחות אבא וטיפסנו על פי התכנון את שביל הנחש עד הפסגה.
הולד התלהב מאוד מהעתיקות ומהנוף (פעם ראשונה שלו שם בגיל 26). שיתפתי אותו במחשבותיי לגבי ההאדרה של סיפור מצדה באתוס הציוני, ושלדעתי לא כולם שם בהכרח ששו להתאבד, בטח שלא כל הנשים והילדים. ושגבורה זה לא רק ללכת ראש בקיר עם הקיצוניות הדתית שלך. מי ששימר את היהדות זה דווקא אלו שנכנעו או ברחו...
כשסיירנו בארמון הצפוני התייחסתי לשיחת הפון שלנו ואמרתי שיתכן שבגלל שאני ממש לא מעוניין בבילויים עם ההורים שלי שרק מטרגרים ומעציבים אותי, השלכתי את הדבר הזה עליו והנחתי שגם הוא לא ממש מעוניין בקרבתי. בת הזוג הרגישה והמקסימה שלו אמרה שההיפך הוא הנכון.
בדרך חזרה אכלנו במוזה בערד, ובדרך לבאר שבע היה לנו פנצ׳ר (הוא היה הראשון לזהות). הוא אמר שמעולם לא החליף צמיג, רק ראה אחרים עושים את זה. תהום אמרה שהיא יודעת רק איך עוצרים מישהו ומבקשים שיעזור. אמרתי שסבא שלי לימד אותי איך מחליפים ושאני יודע.
שיתפנו פעולה הוא ואני כשהנשים תומכות מהצד וכעבור 10 דקות הרכב חזר להתגלגל בכבישי הדרום.
בשלב הזה כבר הרגשתי ממש רע וכשהגעתי הביתה המדחום אישר שאכן יש לי חום גבוה יחסית לעצמי.
אני אחרי 7 ימי עבודה רצופים מבוקר ועד ליל, לקחתי קוקטייל משככי כאבים ומורידי חום, ועכשיו ברשותכן אני אלך למות.
