מתחת לפרווה

הסרט "יחסים מסוכנים" בו צפיתי אמש עם הפיינליסטית בהחלט מתאר קווי עלילה דומים לעלילה שאני לא מתאר בבלוג בימים האחרונים... זו היתה חוויה שונה לצפות בו עם הפיינליסטית, שברור שמוקד ההזדהות שלה היא מאדאם דה טורבל (מישל פייפר), מאשר כשצפיתי בו עם האקסית שמן הסתם הזדהתה עם המרקיזה (גלן קלוז). אני תמיד הזדהיתי עם ואלמונט, אבל הפעם זה הפחיד אפילו אותי עד כמה.

"חרטה היא מרכיב חשוב בעונג"
"למה אנחנו מרגישים מחויבים לרדוף אך ורק אחרי אלו שבורחים מפנינו?"
"הבושה היא כמו הכאב, מרגישים אותה רק פעם אחת"
"יוהרה ואושר לא הולכים ביחד"
"It's beyond my control"

הבוקר עשינו טיול וקניתי לפיינליסטית קולר כסוף עם 'יהלומים' ועצם קטנה ממתכת בחנות חיות בבוגרשוב. המוכרת היתה נחמדה, שאלה אם אנחנו מהסביבה, ואיזו כלבה יש לנו. ליטפתי במפגיע את שיערה של הפיינליסטית והשבתי : "קטנה". (:

הלילה אני עושה את הצעד הבא בקריירה שלי על הבר. מקווה שיהיה נחמד.

יש תחושה של אימה באוויר, אבל זה בטח רק כי מחשיך מוקדם.