לפני 19 שנים. 17 בספטמבר 2005 בשעה 19:11
לפני כמה חודשים...אמרתי למישי..."בקרוב משו יישבר...לכאן או לכאן...אבל ככה אני לא אוכל להמשיך לחיות"...
ובכן, רציתי רק לומר---שאני כן. יכול. אני יכול לחיות ככה. בהתרגשות, וציפיה, ואכזבה, והפתעות, וחופש, ואתגר, ועצמאות רגשית ומחשבתית.
אני יכול לבעור בלהבות התשוקה
אני יכול לשרוד במדבריות הקרח של הבדידות
אני אפילו יכול להסתדר עם שגרת ה"מעונן חלקית עד בהיר ללא שינוי בטמפרטורות"
החיים שלי זה מגדל קלפים ולונה פארק וגורד שחקים וקרקס ומטבח של אולם ארועים בל"ג בעומר
ומכרה פחם באנגליה של המאה ה19. ובורדל פריזאי. וסט של סרט פעולה הוליוודי.
ואף אחד לא כשיר ממני להחזיק את העסק הזה בפעולה. לעוד הרבה הרבה שנים.
