היו הרבה התרחשויות בימים ובלילות שחלפו. אולי אם אמצא את הדרך לכתוב זה יעשה גם קצת סדר בראש הקודח ובנפש הסוערת.
במאנצ׳ בחמישי בלילה בגן הלאומי ברמת גן שרתי בפרהסיה לראשונה מזה עידנים. למעשה אני לא זוכר מתי שרתי שירים אפילו רק עם עצמי (להבדיל מתרגילים).
היה בחור נחמד עם גיטרה, ובשלב כלשהו התיישבתי לידו, ביקשתי שיכבו את המוזיקה ושאלתי אותו אם הוא יכול לנגן את Tainted Love ואת The Power of Love בEm ואת Rent בGm. המשכנו לעוד כל מיני שירים ישנים עד שהצמד התפרק כשהוא שמע את דעתי הלא אוהדת על פינק פלויד. הייתי טעון רגשית והשירה בקעה ממני בטבעיות כמו לבה מהר געש פעיל.
בשישי אחה״צ תהום הציעה שנעשה מסיבה אבל שעה לתוך הסשן, לאחר שזימברה לי ׳תצורה, היא התפלפה קצת, נזכרה שלא אכלה וגם לא כל כך שתתה כל היום והיתה זקוקה להשגחה, טיפול והרגעה ממני. היא מאוד נסערת מהקשר הנוסף שהולך ונרקם לי. היא לא ראתה אותי מסוחרר כל כך ממישהי כבר עשור. אני לא מסתיר דבר, וחשוב לי לתת לתהום את הביטחון, האהבה, הדאגה והמסירות שמגיעים לה. המטרה היא להראות לה מודל נכון ובריא ולא להחזיר לה על פציעות העבר. זו אדמה בתולית עבורי ואני רוצה ללמוד ולהצליח לעשות את זה נכון. לא חיפשתי ולא יזמתי, זה פשוט קרה, והלב מחליט מה שהוא מחליט.
בשבת בבוקר, לאחר 3 שעות שינה בלבד טיילתי עם חברתי הצמרירית בתוך אקלים מרק האפונה במרכז העיר. (בשישי היה כל כך חם ולח בצוהריים שאנשים בקאנטרי נכנסו לסאונה הרטובה בשביל להתרענן). כיסינו פחות קילומטרז׳ מבדרך כלל וערכנו ביקורת ספסלים. היא ראתה אותי מחייך, צוחק ומסמיק כשהזכרתי את התפוחית ואמרה שהגיע הזמן שיהיה לי טוב אחרי כל כך הרבה זמן שהייתי אומלל.
כשחזרתי המשכתי לדבר עם תהום, להקשיב לה ולתמוך בה. שוחחתי בפון במשך חצי שעה עם אחותי הקונספירטיבית (״השריפות זה לא מכטב״מים או עב״מים אלא מהצתות״) מה שהיה מכביד רגשית, ואז גם אבא שלי התקשר לספר שהכדורים שהמלצתי לו לקחת עוזרים לכאבים הבלתי פוסקים ובלתי נסבלים שלו. הוא ניסה להיזכר בשם של הכדורים המשלשלים שהוא לוקח כדי למנוע עצירות וגמגם כמו ביידן. התקשיתי להישאר סבלני.
הייתי תשוש והרגשתי ששותים אותי מכל הכיוונים. לפנות ערב הלכתי לישון (אחרי שתיה וכדורים) ל13 שעות. התעוררתי מחלום בו אני מנסה לתקן ארון קיר במה שנראה כמו חדר השינה בבית הורי, אבל זה היה בית של זרים וכשניסיתי לתקן את המדפים העליונים כל הארון קרס עליי ונפלתי אחורה.
הסימבלטה עדיין עושה לי תופעות לוואי. הרבה פחות סחרחורות אבל חרדה נוכחת ועייפות. את שתי הגמירות האחרונות שלי הצלחתי להרגיש קצת יותר, מה שמעורר אופטימיות זהירה. יתרונות אני עוד לא חווה. אם אוכל להפחית ולהפסיק לגמרי את כדורי ההרגעה והשינה ולישון בלעדיהם (כרגע על מינון מינימלי של חצי או רבע כדור שינה ו0.5 או 1 מ״ג xanax) ואחוש פחות חרדה נוכחת במשך היום אדע שהסימבלטה עובדת.
