מתחת לפרווה

יש לי תסמינים מוזרים.

אי שקט וחוסר ריכוז.
טעויות טפשיות כמו לשכוח נר פירות יער בחנות ולהוריד את הפייל הלא נכון לדיסקאונקי.
נטייה להביט שוב ושוב בדפי אינטרנט מסויימים ותמונות מסויימות.
השכבויות במיטה תוך חיבוק השמיכה והתחייכות בלתי רצונית.
אחוזי קליעה מדוייקים בעת זריקה לסל.
תנועה מהירה לעיתים בין אופוריה למלנכוליה מתוחה.
נטייה להשתמש הרבה באייקון המסמיק.
תחושת רעב ומאנצ' אינסופית אך תיאבון מוגבל.
חרדת ביצוע ונטישה שמתרגמת לדומיננטיות סאדיסטית.
תשוקה לרכישת נרות ויין איכותי, ולבישול תבשילי קדירה.
עייפות לאה ומסוחררת ללא יכולת להירגע.
נטייה לשקוע בחיוכים מהורהרים בזמן שאנשים מדברים.

אולי זו גרורה של השפעת.
לרגעים זה מאוד נעים ומחוייך, לרגעים זה מפחיד. נורא.

הודעות קיצ'יות מוחלפות לאורך היום.
תחושה של יש מה להפסיד, יש דברים על הפרק.
תכניות מתגבשות להמשך השבוע.
היא כל כך יפה, מכל כך הרבה זוויות שונות.
דחף להכיר, להעמיק את ההכרות, לתקוע את היתד, לסובב את הסוויץ', להדק את הרשת.

מישי אמרה לי פעם להיות תמיד אמיתי עם עצמי.
לא לדפוק חשבון, ללכת עם התחושות.
אני חושב שאני מאוהב.
שיט.